נווה תרצה

מתי התערבות המדינה בחיי אזרחיה מוצדקת? מהם הכלים שבעזרתם המדינה מקבלת החלטות ונוקטת פעולות לרווחת תושביה? כיצד היא מיישמת החלטות ופעולות אלה? ואילו כוחות שונים משפיעים על עיצובה של המדיניות?

הספר מדיניות ציבורית ב־ 360 מעלות עוסק באופן שבו מוסדות המדינה מתמודדים עם דרישות לחלוקה של משאבי החברה כדי לפתור בעיות ציבוריות. מדיניות ציבורית נוגעת אפוא לחיי היום־יום של כולנו, ומכאן החשיבות בלימוד הנושא, ביכולת לנתח את המתרחש בזירת המדיניות ולהעריך את תוצאותיה, ובניסיון להשפיע על עיצובה. כדי להתמודד עם אתגר זה הספר עוקב אחר מעגל המדיניות על מכלול היבטיו – עיצוב המדיניות, יישומה והערכתה.

מדיניות ציבורית ב־ 360 מעלות הוא הספר התיאורטי הראשון בהיקפו בתחום דעת זה בשפה העברית. הוא נכתב בידי מיטב החוקרים והחוקרות של מדיניות ציבורית בארץ ומשופע בדוגמאות מהשדה הישראלי. הספר גם מציע לראשונה גישה רב־תחומית הרואה בחקר המדיניות הציבורית נקודת מפגש בין תחומי ידע שונים, בהם מדע המדינה, סוציולוגיה, כלכלה, משפט, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה.

הספר מיועד לעובדי ולעובדות הממשל, הרשויות המקומיות ועמותות העוסקות במדיניות ציבורית, לסטודנטיות ולסטודנטים בתחום זה ולכל השואפים להבין לעומק את הדיונים בנושאי מדיניות המתנהלים בתקשורת.

ד"ר לילך ליטור היא חוקרת ומרצה באוניברסיטה הפתוחה בתחומי משפט ומדיניות ציבורית. מחקריה עוסקים בממשק שבין מדיניות, יחסי עבודה, רגולציה ומערכת המשפט. ספרה האחרון, השביתה: משפט, היסטוריה ופוליטיקה, ראה אור בהוצאת למדא – ספרי האוניברסיטה הפתוחה, 2019 .

פרופ' יגיל לוי הוא פרופסור למדיניות ציבורית וסוציולוגיה פוליטית באוניברסיטה הפתוחה. תחום מחקרו הוא מערכות היחסים צבא-חברה-פוליטיקה. ספרו האחרון, כיצד לכתוב נייר מדיניות: מבעיה ציבורית לפתרון, ראה אור בהוצאת למדא – ספרי האוניברסיטה הפתוחה, 2023 .

ד"ר אור קרסין היא ראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, והמייסדת שלו. כיהנה כראשת התוכניות לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית ולתואר ראשון במדע המדינה ומדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה. תחומי מחקרה הם מדיניות סביבה, קיימות ושינוי אקלים.

לאחר גילוי הביקוע הגרעיני החלו הגרמנים, ראשונים בעולם, במיזם להפקת אנרגיה מאורניום, פרויקט שיכול היה להוביל לפצצת אטום בידיו של היטלר. גם לאחר סילוק המדענים היהודים מהרייך השלישי נותרו בה קבוצות מדע מהמובילות בעולם, ובראשן עמד ורנר הייזנברג. עד 1941 חלה התקדמות מבטיחה שעוררה חרדה במערב. אולם על אף קיום משאבים ומאמץ רב־מוקדי עד לתום המלחמה, לא הוצתה תגובת שרשרת גרעינית.

נושא זה זכה לשפע של סרטי תעודה, ספרים ומאמרים, חלקם מנוגדים וסותרים. אז מה התרחש שם? מה השתבש בדרך?

מניע מרכזי לכתיבת הספר נעוץ ברצון המחבר לתהות על הפער המפתיע שבין המתבקש מפרויקט אטומי צבאי ובין מהלכים תמוהים של הייזנברג ועמיתיו.

על בסיס עבודת מחקר באוניברסיטה, שפע פרסומים ומסמכים מקוריים שנחשפו על ידי המחבר בארכיוני גרמניה, ספר מעמיק ורב־רבדים זה חודר אל נבכי ההתנהלות של מדעני הגרעין של גרמניה לפני המלחמה, במהלכה ואחריה. הספר עוקב אחר פרויקט האורניום, ובמקביל משרטט את חיי השגרה, את מרווחי הבחירה של המדענים במרחב השליטה הנאצי ואת אופן השתלבותם בו. משקל רב ניתן לקהילות המדע ולמכוני המחקר, לתהליך השיקום אחרי המלחמה ולאופן התמודדותם של אותם המדענים עם עברם.

בתום הניתוח המקיף ניתנת תשובה בהירה וממוקדת לשאלה שבכותרת הספר.

רקע מדעי ונגיש מוצג בפרק נפרד, כמו גם מסלול לסיור באתרי הגרעין הקיימים עד היום באזור ברלין.