באמצע שנות השמונים אלישע שטרן הוא כבר סופר נודע, אולי סופר השואה החשוב של זמנו. רגע לפני שהוא עומד לזכות בפרס נובל (לשלום, לא לספרות) מתייצבים בדירתו המפוארת בפריז בלום ואדלר, שני חברי נעוריו שלא פגש זה ארבעים שנה, מאז שעולמם התרסק לרסיסים. עכשיו, עם כל משקעי העבר, השניים גוררים את שטרן למסע בעקבות טוני, האישה ששלושתם אהבו ורק אחד מהם נשא לאישה; הם בדרכם להתחלה של כל הדברים.
ההתחלה של כל הדברים הוא ספר עשיר, סוער ויפהפה, על זהות, אהבה ותעתוע, על חברויות ששורדות ואלה שאינן שורדות במסע השנים. בספר זה איצקוביץ‘ בא חשבון אמיץ עם הסיפור הגדול, עם אגדות ומיתוסים על מה שהיה באמת ומה שיכול היה להיות. זהו מסע ספרותי שגורם לנו לתהות אם המנצחים הם אלו שבאמת כותבים את הסיפור.
זהו הרומן החמישי של יניב איצקוביץ‘, שספריו הקודמים ובהם תיקון אחר חצות ואף אחד לא עוזב את פאלו אלטו תורגמו לשפות רבות, היו לרבי־מכר וזכו בפרסים ספרותיים. איצקוביץ‘ הוא מהסופרים החשובים של דורו, וכאן הוא מעפיל לאחת מפסגות יצירתו.