“אוּם” הוא סיפור אהבתו העזה והנואשת של המשורר אחמד ראמי לזמרת אום כּולת’ום, לה חיבר 137 מתוך 283 שיריה.
“…קולה נגע בנקודה ששיחררה את הכאב. וזה היה נורא, כי הכאב היה שלי. את זה הבינה מיד כמו באבחת ברק, את צערי שלי השמיעה, קראה אותו בכיכרות, והוא חזר כהד לא ייאמן. כל הגברים שבאולם הפכו להיות אני, כל איש שתה מן המקור, והתפתל באהבה שאי אפשר להינתק ממנה. וזה היה יותר מדי. תגובת האנשים הייתה מוגזמת. דבר נוסף היה כאן, דבר שחרג מעבר לגבולות של מעגל האהבה… או שאולי הכל הוא מעגל האהבה, המצב שלנו, התקופה, מצרים כולה. רצינו להיות בני זמננו, עצמאים, מודרנים, רצנו אחר הקִדמה, השלכנו אותה מפנינו, השתוקקנו לה”.