הרגע ששינה את מותי

בשכונת עולים בירושלים מתגוררת טובה ברכה – זקנה בבלית חכמה, המנהלת את חייה על פי מסורת אבותיה ואמותיה. כשהיא מברכת על הלולב בחג הסוכות, כפי שלמדה מאִמהּ, מוצא בזה רב צעיר ונחרץ פגם הלכתי חמור. המפגש בין שתי תפיסות עולם אלו – האחת מושרשת במסורת חיה, והשנייה נשענת על סמכות טקסטואלית – מתפתח לעימות עקרוני על אמת, אמונה וסמכות.

סיפור קטן זה על ברכה ולולב מתרחב לכדי יצירה מורכבת ורבת־רבדים, הנעה בין הומור לפאתוס, בין ריאליזם לפנטזיה, בין ירושלים של מטה לירושלים של מעלה. דרך סיפור המסגרת נפרשת לפנינו תמונה עשירה של קהילה ירושלמית על דמויותיה הייחודיות, מנהגיה ואורחות חייה, וגם דיוקן מרתק של מאבק בין־דורי על משמעותה של מסורת בעולם משתנה.
ביצירתו הראשונה, כותב המחבר ברוחם של הסיפור העממי ושל הספרות הרבנית הקלאסית ומצליח לרקום מהם יצירה מודרנית מפתיעה. הספר מצטרף לכמה וכמה יצירות של ספרות עברית עכשווית, המבקשות לספר מחדש את סיפורה של החברה הישראלית המסורתית, אך עושה זאת בקול ייחודי ומקורי.

דוד מנחם, יליד ירושלים (1980), מלמד תורה ושירה, פייטן ומוזיקאי, רב קהילת אוריאל במבשרת ציון. זהו ספרו הראשון.

סופיה עומדת לרגלי הבמה באולם הגדול בבזל ומתבוננת בהתרגשות בגבר המזוקן המרשים אשר מכריז באוזני הקהל שגם נשים יכולות להירשם כצירוֹת לאספה היהודית הגדולה. היא מבינה שזאת ההכרזה המהפכנית שציפתה לה. וכשהיא פוגשת בהמשך את בלה גינצבורג, אנרכיסטית צעירה מאמריקה, היא מגלה גם סודות נסתרים על עצמה.

באותו זמן במושבה הצעירה פתח תקווה פועלת דבור'ילי גיסין בנחישות לשנות את עולמה. היא מתעקשת להגשים חזון של ציונות ושוויון זכויות לנשים, למרות התנגדותם של הגברים בחייה: אחיה, בעלה וגם הגבר שבו היא מאוהבת. ייסורי ליבה של דבור'ילי מובילים אותה לנתיבים שלא שיערה שתעז לצעוד בהם.

דרכיהן של סופיה, בלה ודבור'ילי מצטלבות עם אלה של מרים מיסוד המעלה, המפרשת את מורשתה הדתית והעדתית בדרך שונה מהמקובל, ושל סימונה מירושלים, הקוראת תיגר על מעמדו של בעלה. הנשים הללו - בנותיהן של גיבורות הרומן ההיסטורי המרתק הכלה האחרת - שובות לב, מעוררות השראה, ונאבקות יחד ולחוד על זכותן להגשים את עצמן ולחיות את חיי האהבה שלהן כרצונן.