92 ימי מאסר וצום

ספרם של פרופ' יוסף יובל טובי ורעייתו ד"ר צביה טובי, יהדות תוניסיה ושכנותיה בזמן החדש (1950-1880), מכנס בתוכו חמישים וארבעה מאמרים – כולם פרי עטם – שראו אור בבמות מדעיות והרצאות שנישאו בכנסים מדעיים – אלו ואלו במדינת ישראל ומחוצה לה. רובם בעברית ומיעוטם באנגלית ובצרפתית. כמה מן המאמרים נכתבו על ידיהם במשותף ואחרים על ידי ד"ר טובי בשיתוף פרופ' גלית חזן־רוקם, ד"ר אילת ברב וד"ר דוד גדג'. מאמרים בודדים סובבים על שכנותיה של יהדות תוניסיה בלוב ובאלג'יריה. פרקי הספר ממוינים בשבעה חלקים לפי הנושאים המייצגים את חיי הקהילות הללו בזמן החדש: תמורות חברתיות, ספרות, לשון; ציונות; לימוד הלשון העברית; תיאטרון; תרבות עממית. יצוין, כי בהשפעת אירופה והציונות חלו במהלך התקופה הנדונה תמורות חברתיות, רעיוניות ולשוניות מעמיקות בקרב יהדות תוניסיה, בעיקר בקהילות הצפון. מצד אחר, בעיקר בקהילות הדרום, נשמרו מסורות רבות מימי קדם. כל אלו מיוצגות היטב בקובץ זה, המסכם את פעלם של פרופ' טובי ורעייתו בחקר יהדות תוניסיה במשך כשלושים שנה, ובייחוד בחשיפת חשיבותה ועושרה של הספרות הערבית־היהודית וגיוונה הרב של התרבות היהודית בצפון תוניסיה.

עניינו של הספר שלפנינו - הערות לשוניות בפרשנות רב סעדיה גאון לספרי המקרא – הוא תרגומו ופירושו הערבי־היהודי של רב סעדיה גאון לספרי המקרא, וליתר דיוק – הערותיו בפירושו לאופן תרגומו, הערות שמהן מצטיירת תמונה חדשה של היחס להבנת המקרא ושל התגבשות הדקדוק של הלשון העברית. יצירתו הספרותית־הרבנית השופעת והמגוונת של רב סעדיה גאון (מצרים-ארץ ישראל-בבל, 892–942) חוללה מהפכה עצומה בספרות עם ישראל בדורו, והשפעתה המרובה נמשכה דורות רבים לאחר מכן בקרב כל קהילות ישראל, שחיו במרחב של התרבות הערבית־המוסלמית – בארצות המזרח, בצפון אפריקה ובספרד. למעשה, רב סעדיה גאון הוא שגיבש את האסכולה התרבותית הידועה בשם תרבות ערבית־יהודית. עניינו של הספר שלפנינו הוא תרגומו ופירושו הערבי־היהודי של רב סעדיה גאון לספרי המקרא, וליתר דיוק – הערותיו בפירושו לאופן תרגומו, הערות שמהן מצטיירת תמונה חדשה של היחס להבנת המקרא ושל התגבשות הדקדוק של הלשון העברית.
ד"ר איילת כהן היא מרצה וחוקרת של הלשון העברית באוניברסיטת חיפה, בחוג ללשון עברית ובלימודי היסוד בלשון העברית במכללה האקדמית גורדון בחיפה ובמכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה. בעלת ניסיון עשיר בהוראת הלשון העברית על רבדיה השונים, הבעה והבנה ואוריינות עברית אקדמית. מחקריה עוסקים בלשון הערבית־היהודית של ימי־הביניים ובתרבותה, ובעיקר בפרשנות המקרא שנכתבה בלשון זו בימי־הביניים. מרבית ממחקריה הוקדשו להערות הלשוניות בפרשנות רב סעדיה למקרא. ד"ר כהן רואה בהוראה שליחות עליונה. אוהבת מאוד ללמד ומובילה לומדים ואנשי חינוך רבים.

 

הקהילה החרדית היא אתגר למדינת ישראל. זאת לא האשמה. לא הטחת עלבון. זאת מציאות שצריך להישיר אליה מבט.

הקהילה החרדית מציבה לישראל אתגר מעשי – איך מקיימים כלכלה משגשגת ובטחון, כאשר קהילה הולכת וגדלה מקשה על המשימות האלה.

הקהילה החרדית מציבה לישראל אתגר עקרוני – אילו פנים יהיו למדינה בעוד כמה עשורים, כאשר על פי התחזית רבים מאוד מאזרחיה יהיו חרדים.

יש כאן שאלה על יכולת ההישרדות של ישראל. יש כאן שאלה על החזון והזהות של ישראל. 

מכיוון שהקהילה החרדית צומחת במהירות, זו שיחה דחופה, שיש הכרח לקיים, בלי להיבהל, בלי להתלהם, גם בלי לגמגם. ישראלים לא חרדים יגלו, ששיחה כזאת מובילה לשתי דרכים: דרך אחת היא של השלמה – הקהילה תצמח, השפעתה תגדל, התוצאה תהיה ישראל אחרת (שצריך לברר אם תוכל לשרוד). דרך שניה היא של בלימה – ניסיון לשנות את המגמה, ולחתור לעיצוב של מציאות שאינה מאותגרת על ידי הקהילה החרדית (אם זה בכלל אפשרי).

לא קל להשלים. לא קל לבלום. אבל צריך להחליט.

 

שמואל רוזנר הוא עורך ספרי הקיפוד והשועל, עורך אתר המדד, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי. ספריו הקודמים? #יהדותישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית (עם קמיל פוקס), היהודים: 7 שאלות נפוצות, ושטעטל, בייגל בייסבול: על מצבם הנורא והנפלא של יהודי אמריקה.