מזל - פרנססק מיראייס

מה היה תפקידו של האדם בראש השנה? האם ראוי שיתפלל על עצמו ביום זה? מה משמעותה של תקיעת השופר? וכיצד חרף טרדות השגרה מצליחים לכונן במהלך השנה שפה רוחנית-פנימית מלאת חיות?

זכרנו לחיים עוסק בתכנים היסודיים, הגלויים ובעיקר הכמוסים של ראש השנה. הוא נוגע ביום המסמל את נקודת הראשית של הבריאה, של המעבר מאין ליש, ופוסע בין הקשריו השונים של יום זה – כמפתן, כסופה של השנה שחלפה וכספה של השנה החדשה; כיומו של השופר ושל שפה קדם-מילולית וכיום מלא מילים גדולות; כיום של תחינה עולמית ואישית כאחד. 

מתוך סערת השנים האחרונות, שהחלו במחלוקות פנימיות קשות ונמשכו במתקפת שמחת תורה תשפ"ד (7.10) הנוראה, מבקשים פרקי זכרנו לחיים להתבונן מחדש בעומק היום הזה, יום הדין והרחמים, יום של המלכת הבורא על עולמו, ולהפוך אותו לאירוע רב-משמעות המתמקד בשאלות החרישיות והפנימיות ביותר של האדם בכלל והיהודי בפרט. בשפה אישית ובלתי-אמצעית עוסק הספר בנושאי הבסיס של הקיום האנושי, האמונה והתפילה, החורבן והגאולה, הקדושה והזיכרון, ומעניק להם מילים עכשוויות. 

עושר המקורות המשמשים בין שיטיו – דברי חז"ל והפוסקים, ספרות המקובלים ודרושי החסידות – ושזירתם העדינה בשפת השירה והספרות, הפסיכולוגיה והפילוסופיה, הופכים את הקריאה בו לחוויה מעמיקה ומהדהדת. 

הרב אלחנן ניר הוא ר"מ בישיבת שיח יצחק, רב קהילת "מבקשי" בירושלים, מלמד במכללת הרצוג ובמתן, עורך מוסף "שבת" של מקור ראשון וחתן פרס ראש הממשלה ליצירה. זהו ספרו התורני-הגותי הרביעי. קדמו לו אם רץ לבך, יהודי בלילה והיום אתם יוצאים (בהוצאת ידיעות ספרים), ארבעה ספרי שירה ורומן. 

"תדעי לדייק כלפי המתרחש, כלפי מה שאת מגלה בך היום כמניחה על מקומם, שמה על מקומם את החלקים אשר התגלו בפני ההכרה הצופה ללא ערבובים. מעצם זה העומס ילך ויפחת, השוני הוא שזה בלי מאבק" (ימימה ע"ה). 
תורת ימימה אביטל ע"ה היא ים של עושר רוחני שנמסר בשפתה הרוחנית הגבוהה, המורכבת, הנסתרת והגלויה, הפועלת לחיזוק הטוב באדם, לניקוי המיותר, ליצירת שקט, שמחה ואחווה, דרך הבנה עמוקה, קשב דק, תיחום, תמצות, תיקון פנימי והתקרבות למהות היהודית. 

תורת ימימה, הידועה גם בשם "החשיבה ההכרתית", מלמדת אותנו לצפות על עצמנו ועל המציאות מתוך שדה ההכרה בנפרד מהשדה הנפשי-רגשי הסוער והמשתנה. היכולת להפריד בין שני השדות מאפשרת יציבות ושקט וגם קשב נקי לקליטת המתרחש בפנים ובחוץ שלא מתוך מחשבות חולפות, אשליות או רגשות הפכפכים. ההכרתיות מחזירה את המבנה, האיזון והכוח למערכת האישית ולחלקים, היא מאפשרת חיסכון בזמן ובכוח וגם דיוק והנהגה עצמית, תוך כדי סערות ומצבים משתנים במציאות. 

תובנות מתורת ימימה, שנכתב על ידי ענבר אלתר, מנגיש את העושר האינסופי של תורת ימימה, תוך הפשטה והסברים על עקרונות הלימוד, הנחות היסוד, המידות לתיקון והכלים ליישום, במטרה לאפשר ללומדים מתחילים ומנוסים כאחד להכיר טוב יותר את תורת ימימה ולצלול לתוכה. 

זהו ספר חובה ללומדי ומלמדי ימימה, שכתביה והשגותיה הקדימו את זמנם וזוכים כעת לפופולריות יוצאת דופן בארץ ובחו"ל. 

הרב חיים דוד הלוי (תרפ"ד-תשנ"ח), מפוסקי ההלכה הבולטים בדרכה של הפסיקה הספרדית במאה העשרים, האמין בכל לבו שאנו מצויים בתקופת אתחלתא דגאולה. איש רוח ומעשה, שראה בהלכה מערכת מוסרית מכוונת, המתאימה גם לחיים המודרניים. בקולו השקול והבהיר שילב הרב מחויבות עמוקה להלכה עם אמונה וביטחון שביכולתם של פוסקי ההלכה לפסוק בכל עת ולהתמודד עם אתגרי החיים של יחיד, עם ומדינה.

כרבה של ראשון לציון וכרב הראשי של תל אביב-יפו הוא היה פוסק עצמאי, שפנה בכבוד ובאהבה אל קהלו ואל כלל החברה הישראלית וחתר כל ימיו לקרב בין תורה, חברה ומדינה.

הרב חיים דוד הלוי – סיפור חיים מתחקה אחר דמותו של הרב הלוי דרך קורות חייו: ילדותו בירושלים, לימודיו בישיבת פורת יוסף, הפיכתו לתלמידו של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, שנות רבנותו והספרים הרבים שיצאו תחת ידיו. מבין הדפים עולה דיוקן כן ומעמיק של מנהיג רוחני שראה את עצמו כחלק ממפעל תחיית העם והמדינה, ומשורטטת דרכו ההלכתית, המאזנת בין מסורת לחידוש ובין ענווה לעוז רוח.

סיפור חייו של הרב נשזר עם סיפורה של מדינת ישראל מראשיתה, והקורא זוכה להיכרות קרובה עם איש אמת שחי בצניעות ובאמונה, אדם שהשפעתו ניכרת עד היום, הרבה מעבר לעירו ולדורו.

אפרת קראוס, תושבת גוש עציון, עוסקת בכתיבת ביוגרפיות וסיפורי חיים. ספר נוסף פרי עטה הוא לבנות ארץ – סיפורו של משה מושקוביץ (מושקו), ממקימי גוש עציון.