''זיכרון רחוק צף ועלה בראשו מבעד לערפילי ילדותו: נערה צעירה ויפה מלטפת את ראשו ונותנת לו מתנה. לפתע נעלמה הנערה ואיש מבני המשפחה לא הזכיר אותה עוד. לפני שמת אביו במחנה הריכוז, הוא סיפר לו על דודתו החיה באנגליה. אבל הכול התערבל בראשו במהלך הימים הקשים שעברו עליו. הוא לא זכר את שמה, הוא לא היה בטוח אם אכן היא קיימת במציאות...'' זהו סיפור על שתי נפשות ששרדו ממשפחה גדולה וענפה, נקלעו האחת לאנגליה והאחרת לישראל, ובסופו של דבר הצליחו למצוא זו את זו באנדרלמוסיה של הימים שלאחר מלחמת העולם השנייה. אורי אורלב כתב סיפור מרגש ומרתק, מעין סיפור בלשי, הסוחף את הקוראים ומעלה תקופה סוערת, קשה ומופלאה.