אם הוא רק היה איתי

על מה חושבת אישה, כשהיא מבינה לפתע, שאיש מעולם לא שמע את קולה?
רוזמרין לא מבין את החורף הוא פסיפס של סיפורי חיים נוגעים ללב, שנפגשים כולם ביום גשום אחד: אישה בודדה שמגלה את האהבה בגיל מאוחר; בת שנלחמת כדי לסלוח לאמה; רעיה שבוחרת לא להביא ילדים לעולם, כי לא תוכל לשאת את סבלם; אלמנה שכותבת מכתבים לבעלה; נערה בת שש־עשרה שמתאהבת בחברתה הטובה; זקנה שמפקידה סוד נורא בידי המטפלת שלה.
הדמויות הראשיות בספר הזה אינן גיבורות. הן נשים כאחד האדם, הן כל אחת מאיתנו, פגיעוֹת וחזקות, נדיבות וחסרות רחמים. הן אוהבות ושונאות מכל הלב. הן נופלות וממשיכות ללכת - כמו רוזמרין שקורא תיגר על הכפור החורפי, ובכל אביב נולד מחדש, על אף הצלקות.
מעטים כמו מתאו בוסולה יודעים כיצד לתאר, בעדינות ובעומק כאלה, את הסתירות שבמערכות יחסים אנושיות. מעטים יודעים לתפוס בענווה כזו את תשוקותינו ואת הפחד שלנו מלהיות מאושרים.
מתאו בוסולה הוא סופר רב־מכר, מאייר, יוצר קומיקס ומגיש רדיו איטלקי. עד כה פירסם 8 רומנים, שחלקם עובדו לקולנוע ולתיאטרון.
"החלטתי לכתוב על נשים כי אני לא אישה. כי יש לי הרגשה שאני תמיד יודע עליהן רק מעט, גם אם אני גר עם ארבע מהן. ולמה לכתוב על מה שאתה חושב שאתה מכיר, כשאתה יכול לכתוב על מה שאתה רוצה להכיר מקרוב?"
מתאו בוסולה

סָאפִי היא אישה שקשה לפספס: יפהפייה, עשירה ומשכילה. ועוד משהו: היא הורגת גברים רעים. בסוד, כמובן. כמו שהיא אומרת, זה לא תחביב שממש מזמין פרסומים באינסטגרם, לא כמו אפייה, נגיד, אבל הוא מועיל הרבה יותר להיקף הירכיים. סאפי לא מתביישת בתחביב שלה. למה שהיא תתבייש במשהו שהוא לא רק כיפי אלא גם עוזר לעולם?

החיים של סאפי ממש טובים. יש רק בעיה אחת: היא מאוהבת. התאהבות טיפשית, מבולגנת ובלתי מוסברת שעלולה לסבך אותה בצרות צרורות. כי לג'ון, הגבר שהיא מאוהבת בו, יש תחביב משלו: לתפוס רוצחים סדרתיים.

לג'ון יש פודקאסט מצליח של פשע אמיתי, וגדודי מעריצות שנוהרות אחרי הסיפורים המצמררים שהוא חוקר והפשעים שהוא מצליח לפענח. אבל כשגופה מופיעה על סף ביתו, ג'ון הופך מחוקר לחשוד, וסאפי נאלצת לגייס את כל מה שהיא יודעת (ממקור ראשון) על רוצחים כדי לנסות לטהר את שמו של הגבר שהיא אוהבת, ובמקביל לשמור על התחביב שלה בסוד.

גברים רעים הוא מותחן שנון וקצבי, קומדיה שחורה שהופכת את כללי הז׳אנר על ראשם ושמה במרכזה גיבורה בלתי נשכחת.

ג׳ולי מיי כהן נולדה בעיירה קטנה במדינת מיין. היא גרה מול הספרייה המקומית וחלמה להיות סופרת מאז שהייתה בת 11. לשמחתה החלום התגשם, ספריה תורגמו ל־ 17 שפות ונמכרו ביותר ממיליון עותקים, וכל שנה היא מביאה לספרייה בעיירת הולדתה עותק מספרה החדש.

שַַיילוֹ וקֶֶרי מכירים זה את זו כבר עשרים שנה, או לפחות הכירו. פעם הם היו החברים הכי טובים: הם ישבו שעות בביתה ותכננו איך יחיו חיים מלאים ומרגשים ויעזבו את צפון אומהה. אבל החיים משתנים, הקשר ניתק, והיום שיילו גרושה עם שני ילדים וגרה עם אימה באותו הבית ממש. קרי, לעומת זאת, הגשים את חלומו ומשרת בחיל הים.

כששיילו מקבלת הזמנה לחתונה של חבר מהתיכון, האדם הראשון (והיחיד) שהיא חושבת עליו הוא קרי. היא לא יודעת בדיוק למה, אבל היא קונה שמלה חדשה. שיילו כמעט נואשת בציפייתה לראות את קרי, אבל האם גם הוא רוצה לראות אותה? ומה הוא יחשוב על מי שהיא היום, מי שהיא הפכה להיות?

בריקוד עדין ומפותל, תוך שזירת העבר וההווה יחד, נגלים בפנינו ההיסטוריה של קרי ושיילו ורגשותיהם זה כלפי זה.

ריינבו ראוול, סופרת אמריקאית אהובה ומצליחה, טוותה סיפור אנושי, כן ונוגע ללב על אהבה ואכזבה, על אימהוּת וחברוּת, ועל תקווה. הריקוד האיטי שלנו הופיע ברשימת רבי־המכר של הניו יורק טיימס ויצא לאור ב־14 מדינות מחוץ לארצות הברית.