ניו יורק.
בניין עיתון ה"רקורד"
הקומה האחת-עשרה.
חדר התמלול.
בתוך החדר: לינה, המתמללת האחרונה בעיתון, אולי אפילו בעולם כולו.
לעבודה שלה דרוש ציוד בסיסי: אוזניות, מכשיר דיקטפון לשמיעת ההקלטות שעליה לתמלל, וסבלנות לשמש צינור אנושי למילים של אחרים שחודרות אל אוזניה ומטפטפות החוצה מבעד לאצבעותיה השקדניות.
יום אחד, כשהיא קוראת כתבה מזעזעת בעיתון על אלמונית שנכנסה לכלוב האריות בגן החיות ונטרפה, היא מזהה את האישה בתמונה. הן נפגשו באוטובוס לפני כמה ימים. לינה משתוקקת להבין מה גרם לה לשים קץ לחייה באופן הזה, והיא יוצאת למסע בעקבות האמת שתזעזע את יסודות העיתון המכובד ואת חייה שלה.
מילים של אחרים הוא רומן מהפנט על אובדן האנושיות וכישלון השפה, ועם זאת מחמם את הלב כשהוא מגולל את סיפורה של אישה הנאבקת למצוא את מקומה בעולם שהיא כבר לא מכירה. לינה תגלה שעל מנת לעשות את זה אין לה ברירה אלא לעזוב את חדר התמלול, את הקומה האחת-עשרה, ואת בניין עיתון ה"רקורד".
אוהבי המילים יתענגו על כל מילה.
במרחבי העד של מזרח אפריקה חי שבט של זרים לבנים, אשר עזבו את ארצותיהם. הם מחוברים מאד זה לזה. כולם מכירים את כולם. הם נפגשים למסיבות של ארוחת ערב, מבקרים אצל אותם רופאים ואוכלים באותן מסעדות, שוכבים זה עם זה ומכורים לאותם סמים. עלילת "כללי הפרא" מתחוללת ברובה בניירובי. זהו חיתוך חד כתער של החברה הלבנה בקניה המודרנית. אך, בראש וראשונה, זהו סיפור מרגש של אישה צעירה, אסמה, המנסה להבין את המקום בו היא חיה, כמו גם את רגשותיה כלפי שני האנשים שהיא אוהבת: אדם, קנייתי מדור שני, שהוא הראשון המגלה לה את יופיה של הארץ שבחרה לעצמה, והאנטר, עיתונאי בריטי שזוועות אפריקה מסעירות את רוחו. ספר רומנטי, לעתים מצחיק מאוד, שלא ירפה מן הקורא עד תומו. זהו, ללא ספק, ספר קלאסי על האדם הלבן באפריקה של היום, אהבותיו וגורלו. פרנצ'סקה מרצ'יאנו נולדה ברומא. היא עבדה בטלוויזיה האיטלקית בניו יורק וכתבה מספק תסריטי קולנוע. משנת 1991 היא חיה בקניה, בבית לחוף האוקיאנוס ההודי, והוציאה מתחת ידה מספר סרטים תיעודיים על אפריקה. "כללי הפרא" הוא הרומן הראשון שלה.
המחיר שלנו:
30
₪