ישב לו אדם לא צעיר רכון על שולחן עבודתו במעונו שבירושלים, והעלה על גיליונות פפירוס הפרושים לפניו את מחשבותיו והרהוריו, ואת דעותיו על האדם והמצב האנושי, על החברה ועל האלוהים. בעשותו כך הותיר אחריו מעין קטעי יומן אישי מפתיעים בנועזותם, השואלים עוד ועוד למשמעותם של החיים "תחת השמש", לטיבם ולתכליתם. כך באה לעולם מגילת קהלת.
מחבר המגילה היה הוגה דעות עצמאי ואמיץ, ספקן ורחוק מאופטימיות. כמי שגדל בעולם החכמה הוא מצביע על מעלותיה, אבל יודע גם לדבר על פגמיה ועל קוצר ידה; כחבר בחברת בני האדם הוא מבקר בחריפות את המערכות השונות המפעילות אותה: מערכות המשפט, השלטון והכלכלה, שגם עליהן הוא פוסק שהן בבחינת "הבל". אך יותר מכול שבה ומטרידה אותו השאלה הקיומית בדבר משמעות חייו של האדם ותכליתם. שאלה זו הוא בוחן לאור המודעות המתמדת באשר לקיצו הוודאי של האדם, והיא מובילה לתשובה מפתיעה על דרך החיים הראויה ללכת בה.
הקריאה במגילת קהלת איננה קלה בשל לשונה המיוחדת, אך גם משום שהחיבור רצוף בחזרות רבות, ופה ושם אף בעמדות מתחלפות ובסתירות. גם דעותיו הייחודיות של מחברהּ מעמידות אתגר בפני הקורא, המתבקש לנער מעליו מוסכמות, לחדור לעולמה הפנימי של היצירה ולהוסיף דעת.
הפירוש המונח בזה בפני הקוראים הוא פירוש ספרותי-רעיוני למגילה המיוסד על "קריאה צמודה" בכל פסוקיה. בצד זה הוא פותח צוהר לדרכים שבהן נדונה המגילה והתפרשה בספרות עם ישראל לדורותיו. הוא עוקב אחר זרמי פרשנותה השונים, החל בספרות חז"ל ותרגומי המקרא, המשך בפרשנות ימי-הביניים וכלה בספרות העברית החדשה. ההרחבות המלוות את הפירוש מצביעות גם על תרומתה של המגילה לשפה העברית, להוויה הישראלית וליצירות אמנות מגוונות.
אביגדור שנאן הוא פרופסור (אמריטוס) בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים והיועץ האקדמי של קרן אבי חי ובית אבי חי בירושלים. הוא מרבה להרצות וללמד במסגרות שונות בארץ ובעולם, להפצת ידע התרבות היהודית-הישראלית לכל הרוצה לבוא וללמוד.
ספריו האחרים, שראו אור בהוצאת "ידיעות אחרונות", הם רבי המכר "סידור אבי חי" (תש"ס), "פרקי אבות" (תשס"ט), ושני רבי מכר שראו אור בשיתוף עמיתו למחקר, פרופ' יאיר זקוביץ: "לא כך כתוב בתנ"ך" (תשס"ד) והמשכו, "גם כך לא כתוב בתנ"ך" (תשס"ט). כן חיברו השניים בסדרת "פירוש ישראלי חדש" פירושים לספר יונה (תשע"ה), וכן למגילות איכה (תשע"ז) ושיר השירים (תש"ף).