בעבר רק האשכנזים קראו לערב פסח בשם "ליל הסדר" – על איזה כאוס ניסו להשתלט? באילו עדות נהגו להתחפש דווקא בפסח, ולא בפורים? למה מותר לילדים באיראן לחבוט בהוריהם, ולנשים – בבעליהן בערב זה? איך הגיעה המימונה מאיראן(!) למרוקו?
ליל הסדר הוא חוויית הזהות הקולקטיבית של העם היהודי לתפוצותיו. אולם מתברר שלצד הממד הרציני והמלומד, הוא נשא לעיתים צביון של פסק זמן משגרת החיים באמצעות מנהגים נועזים, פרועים ומשעשעים, שבעומקם מערערים על החוקים המשפחתיים והחברתיים הנורמטיביים, גם מבחינת גדרי הצניעות בין המינים.
ספר זה הוא פרי מחקר ממושך, ראשון מסוגו, המציע פתרונות פשוטים ומקוריים לשאלות חכמים וחוקרים לגבי הלכות ומנהגים של חג הפסח וההגדה. המחברת מוכיחה כי רבים ממנהגי הפסח עוצבו בהשראת מנהגי הַנּוֹרוּז, ראש השנה הפרסי הזורואסטרי האביבי הקדום, שנחוג בפאר רב בתקופה שבה נכתב התלמוד בחסות האימפריה הפרסית. חכמי ישראל גיירו רבים ממנהגיו ויצקו בהם משמעויות דתיות ולאומיות, המוּכרות לכולנו.
ד"ר אסתר שקלים היא חוקרת קהילות ישראל, אוצרת אמנות יהודית ומשוררת. חוקרת אורחת במרכז אליאנס ללימודים איראניים, אוניברסיטת תל אביב.
רְחָבָה מִן הָאָרֶץ
גְּבוֹהָה מֵהָרָקִיעַ
עֲמֻקָּה מֵהַיָּם
הִיא אַהֲבָתִי
לָאִישׁ הַזֶּה מֵאֶרֶץ הֶהָרִים
שָׁם מְלַקְּטוֹת הַדְּבוֹרִים דְּבָשׁ
מִפִּרְחֵי הַקּוּרִינְגִ'י,
גִּבְעוֹלָיו שְׁחֹרִים.
קוּרוּנְדוֹחַאי 3
לפני קרוב ל־2000 שנה, דורות אחדים של משוררים ומשוררות דגולים יצרו בשפה הטמילית קורפוס עשיר הכולל אלפי שירי אהבה ושירי גבורה, מן היצירות היפות ביותר בתולדות הספרות ההודית. הקורפוס ידוע בשם שירת הסנגם, שמה של האקדמיה האגדית לשפה וספרות טמילית שישבה כביכול בעיר מדוראי בדרום תת־היבשת ההודית. שירי הסנגם טומנים בשורותיהם רמזים דקים למצבי האהבה האנושית באשר היא, אבל הם גם קשורים לנופֵי ארץ הטמילית – מעין דקדוק נפשי המאפשר ביטוי חד ומעמיק לאוהבים. כבדרך פלא, רוב רובם של השירים מדברים ישירות אלינו, הקוראים המודרנים, היודעים משהו על להט התשוקה, על געגועים קשים משאת, ועל כעס, מריבה ופרדה. הקול הנשי בולט במיוחד.
התרגומים נאמנים למקור הטמילי (המודפס מול העברית) ולעוצמה הלירית הגלומה בו. בהקדמה לספר מוצג הרקע התרבותי וההיסטורי להיווצרות שירי הסנגם יחד עם הסיפורים הנוקבים המלווים ומאירים רבים מהם.
דוד שולמן הוא פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית. הוא עוסק בשפות וספרויות של הודו הדרומית – טמילית, טלוגו, מליאלם וסנסקריט – ובהיסטוריה התרבותית של ארצות הדרום מקדמת דנא עד לימינו אנו.
המחיר שלנו:
68.60
₪
בישראל של המאה העשרים ואחת, המגזר החסידי הוא עולם מורכב ורב-השפעה, המונה מאות אלפי חסידים ומונהג על ידי אדמו"רים – מנהיגים כריזמטיים הנתפסים כצדיקים ומחזיקים בכוח כמעט בלתי מוגבל על קהילותיהם. האדמו"רים ה"גדולים" עומדים בראש קהילות חזקות, אוחזים בשליטה על משאבים כלכליים ניכרים ומפעילים השפעה ישירה על המערכת הפוליטית בישראל באמצעות נציגיהם בכנסת. גם האדמו"רים ה"קטנים", שלמרותם סרים חסידים מעטים יחסית, נהנים מגילויי הערצה ומחזיקים בידיהם כוח רב.
המחיר שלנו:
102.40
₪
"לטעות זה אנושי", הכריז המוסד האמריקאי לרפואה (Institute of Medicine, IOM) בשנת 1999, בעקבות עלייה תלולה במספר התביעות המשפטיות על רשלנות רפואית. לשיטת IOM, כאשר טעויות או כשלים בטיפול הרפואי גורמים נזק ואף תמותה למטופל – אין לחפש אשמים; יש לחקור ולבדוק מה גרם לכך כדי למנוע אירועים דומים בעתיד. הרי אין בן אנוש שאינו טועה, והדבר נכון גם ביחס לרופאים, לאחיות, למנהלים ולשאר אנשי צוות רפואי העוסקים בחיי אדם. שינוי תפיסתי זה תרם רבות לבטיחות הטיפול בהמשך. מוסדות בריאות חוקרים ובודקים היום את עצמם באופן שוטף ומבקשים לשפר ולקדם את בטיחות הטיפול. בישראל, ניתן להעריך כי בשנים האחרונות מתרחשים כ־10,000 מקרי מוות בשנה כתוצאה מכשלים בטיפול הרפואי, וכי ההוצאה הכספית של מוסדות הרפואה עקב מקרים אלה מגיעה ל־3 מיליארד שקל בשנה.ניהול סיכונים ובטיחות הטיפול הרפואי עוסק בעקרונות ובמושגי יסוד, בהיקף התופעה של נזקים שנגרמים בטיפול הרפואי, בהתפתחות תחום ניהול הסיכונים ברפואה ובתרבות הבטיחות הארגונית. מושם בו דגש על הגורם האנושי והארגוני, ונדונים בו היבטים משפטיים וביטוחיים, תהליכים של ניהול סיכונים בארגון הרפואי, דרכי הערכה ומדידה ומגמות עדכניות בתחומים אלה. פרק מיוחד מוקדש בספר לניהול הסיכונים בתקופת מגיפת הקורונה, שבאו בה לידי ביטוי היכולות הבלתי נדלות של מערכת הבריאות בישראל.
המחיר שלנו:
102
₪