אחד הספרים היחדים בעולם שנכתבו בידי אשה המצויה במעגל הזנות, מנקודת ראותה.
"בחדר הפקידה התחלתי להחליף בגדים ל´מדי עבודה´, כך אני קוראת להם, לאותם הבגדים החשופים עם הבריות והמחוכים ובדי התחרה השקופים. התלבשתי, או נכון יותר לומר התפשטתי, ונעלתי נעלי עקב עם סוליות שקטות, כדי לא להפריע את מנוחת השכנים. שלפתי מהלוקר שלי נרות לרומנטיקה, שתי חבילות גומיות, את קיט הטיפוח והאיפור שלי, מי פה ומגבונים של תינוקות שאתם אני מסירה את הקונדומים מהלקוחות בסיום האקט. הנחתי על עצמי חלוק רחצה גדול ויצאתי לחדר המדרגות, מחזיקה בשקיות עם הציוד, לעבר הקומה השלישית. פתחתי את דלת הדירה במפתח שקיבלתי מהפקידה והתחלתי לסדר אותה לעבודה".
[מתוך הספר]
הצד המואר של הירח כתוב כיומן המלווה שנה וחצי בחייה של אנה, בחורה ישראלית ששמה הבדוי מסתיר שם רגיל לגמרי כמו ליאת או לילך. אנה נכנסה למעגל הזנות בעקבות קשיים כלכליים שאליהם נקלעה, והיא מנסה, תוך כדי עליות ומורדות, להיחלץ ממצב זה.
בספר מתואר בפרטי פרטים האופן שבו מתנהל "אירוח" בדירת האירוח שבה הייתה אנה, ובהמשך מתוארים חייה כ"מלווה" עצמאית או כמעסה ב"מכון". בנוסף לכך מתארת אנה את הרקע המשפחתי שלה, התאהבות באחד הלקוחות שמחזיר אהבה בעייתית, וטיפול פסיכולוגי שעוזר לה להתמודד עם המצב שבו היא נמצאת.
לצד הכאב הרב בספר, אנה כותבת גם בהומור, אירוניה וכעס, ואלה שזורים במרקם חיי היומיום של צעירה בשנות העשרים לחייה, המתפרנסת מזנות בליבה של תל אביב. כך מאירה אנה, מתוך החלטה שיומנה אינו מיועד לעיניה בלבד, את צדם האפל של החיים ומביאה אלינו את הצד המואר של הירח.