פייר וז'אן הם שני אחים, האחד רופא, האחר עורך דין. הם מתגוררים בבית הוריהם ולמרות אופיים השונה מצליחים לשמור על שלום בית. יום אחד נופל דבר בחיי המשפחה השקטים: מתברר כי חבר ותיק של ההורים הוריש במותו את כל כספו רק לצעיר הבנים, ז'אן. בלבו של פייר, הבכור, מתעוררת קנאה מייסרת, ומחשבות קדחתניות סוחפות אותו לנסות לפתור את התעלומה.
בפייר וז'אן מעמיד מופסן תמונה חיה של מארג משפחתי מורכב. הוא מפליא לתאר את תהומות הרגש האנושי כאשר איזון החיים העדין מופרע ומצייר חברה בורגנית השבויה בתוך נורמות של העמדות פנים. פייר וז'אן הוא קלאסיקה ספרותית; גי דה מופסן, מגדולי הסופרים הריאליסטיים במאה ה־19, מתבלט בה כצופה ביקורתי וחד אבחנה, אך גם מלא חמלה.
לרומן פייר וז'אן הקדים גי דה מופסן חיבור בשם "הרומן". זהו טקסט חשוב ואישי, שבו מגדיר מופסן את אמנות הרומן שלו,עומד על תפקידה של הביקורת הספרותית וחושף את יחסו המיוחד אל פלובר, אביו הרוחני. זהו תרגום ראשון לעברית של חיבור מכונן זה, והוא מוגש לקוראים כפי שפורסם בשנת 1887, כחלק בלתי נפרד מפייר וז'אן. לספר מצורף פתח דבר מאת המתרגמת, רמה איילון.
פייר וז'אן הוא השלישי מבין שישה רומנים שכתב מופסן (מופאסאן) בפרק זמן קצר של שבע שנים בלבד, שלאחריו, בעקבות מחלת העגבת, שקע בהזיות ובדיכאון עד למותו, בגיל 43 בלבד.