שם הצופן יוליסס - יד שניה

משבר עמוק ויסודות של המשכיות משמשים זה לצד זה בתולדות גרמניה למן שנת 1945 – תום מלחמת העולם השנייה – ועד ימינו. צירו של הספר הוא שנות הטראומה של מלחמת העולם השנייה ושנות החידלון שלאחריה, שפקדו את הגרמנים. הספר בוחן אם וכיצד התגברה מערב גרמניה על הטראומה. בבחינה זו משתתפים שישה גרמנים וישראלי אחד, כל אחד מזווית ראייתו. העיון אינו אקדמי גרידא, אלא הוא מביא לידי ביטוי גם עמדות פוליטיות והערכות אישיות שונות ומייצגות.

מלחמת העולם השנייה פרצה באוגוסט 1939 בפאתי מנצ'וריה שבצפון סין, והסתיימה בדיוק שש שנים אחר כך בפלישה הסובייטית לצפון סין. המלחמה באירופה נראתה תלושה לגמרי, לכאורה, מהמלחמה באוקיינוס השקט ובסין – אבל האירועים שהתרחשו בשני צדדיו המנוגדים של העולם השפיעו רבות אלה על אלה. גדול האסונות בהיסטוריה, שחבק עולם ומלואו באמת ובתמים, השפיע על השקפות הדורות הבאים ועל תפיסותיהם יותר מכל עימות אנושי אחר.

בכישרון מספר־הסיפורים שלו, שעשה את "סטלינגרד", את "נפילת ברלין" ואת "הפלישה לנורמנדי" לרבי־מכר בינלאומיים, מכנס אנטוני ביוור יחדיו את כל היבטיה של מלחמת העולם השנייה בדרך חדשה לגמרי. בהסתמך על הניתוחים ועל המחקרים העדכניים ביותר, ובכתיבה בהירה ומלאת רגש, הוא מצרף את חלקי התמונה המלאה אלה לאלה בסיפור עלילה מרתק המשתרע מצפון האוקיינוס האטלנטי אל דרום האוקיינוס השקט, מערבות הצפון המושלגות ועד מדבריות אפריקה הצפונית והג'ונגלים של בורמה, מהאיינזצגרופן של הס"ס בשטחים הכבושים, עבור בגדודי העונשין שאליהם גויסו אסירי הגולאג וכלה באכזריות שלא תיאמן של מלחמת סין–יפן.

הכרעות מוסריות הן הבסיס לכל דרמה אנושית, ושום תקופה אחרת בהיסטוריה לא העמידה דילמות גדולות יותר – למנהיגים ולפשוטי־העם – ולא סיפקה דוגמאות שכאלה לטרגדיות אישיות והמוניות, לשחיתות הפוליטיקה של הכוח, לצביעות אידיאולוגית, לשיגעון הגדלות של מצביאים, לבגידה, לפרוורסיה, להקרבה עצמית, לסדיזם בל־ייאמן ולנדיבות בלתי־צפויה. הגם שיריעת סיפורו של ביוור היא הגדולה ביותר שבגדר האפשר, בשום פנים אין הספר מתעלם ממנת חלקו של האדם הפשוט, חייל או אזרח, שחייו נשחקו עד דק בידי הכוחות האדירים שפרקו כל רסן במלחמה הנוראה ביותר בהיסטוריה.