פעם חיכתה לו כבשה באמבטיה. פעם הוא התאהב בילדה שבביתה שתו חלב כחול. פעם הוא בישל לג'וני מיטשל. פעם הוא אכל ביריחו ארוחה ששינתה את חייו, ופעם הוא עורר עם שאול אברון מהומת אלוהים במסעדה של שלושה כוכבי "מישלן".
ב-1981 פתח ישראל אהרוני את מסעדת "יין ינג". מאז ועד ימינו הוא נחשב לאחד מגדולי השפים בישראל ולשותף בעיצוב התרבות הקולינרית הישראלית, אבל אתה לא נולד שף. כעת, בספרו "אהרוני: תחנות אוכל בחיי", הוא מגולל את סיפורו - מהחנות הקטנה שניהל אביו בחיפה ועד ימיו כשופט ב"מאסטר שף", מהשירות כחובש קרבי ועד שמצא את עצמו בסין, בוחר ברווזים עם גידי גוב בארבע לפנות בוקר. בין תחנות חייו משלב אהרוני עשרים וארבעה מתכונים שנשארו איתו לתמיד – מנות שמייצגות מבחינתו תקופה, מקום והלך רוח.
"אהרוני: תחנות אוכל בחיי" הוא ספר מלא בסודות מקצועיים, בתשוקה למאכלים וברגעים מצחיקים ומרגשים שנחשפים לראשונה. זוהי "אוטוביוגרפיה קולינרית", כדברי אהרוני, וכל חובב אוכל ימצא בה אינספור טעמים.