מַעֲשֶׂה בַּעֲנָנָה שְׁמָהּ רְנָנָה, שׁוֹבָבָה וּסְמוּקַת לְחָיַיִם.
מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, הִיא רַק מְשַׂחֶקֶת – יוֹצֶרֶת צוּרוֹת בַּשָּׁמַיִם.
הִיא עִם צִפּוֹרִים מֵעַל גַּגּוֹת,
אֲבָל הוֹרֶיהָ מוּדְאָגִים מְאוֹד:
"עַד מָתַי" שׁוֹאֶלֶת אִמָּא, "תִּרְדְּפִי אַחֲרֵי רוּחוֹת?"
וְאַבָּא בְּקוֹלוֹ מַרְעִים: "עָלֵינוּ לְהוֹרִיד גְּשָׁמִים!"
וּבֶאֱמֶת, עִם עֲנָנָה שֶׁכָּזֹאת, מָה עוֹשִׂים?
עִם עֲנָנִים צְעִירִים שֶׁלֹּא מַמְטִירִים, וְלוּ טִפָּה אַחַת שֶׁל מַיִם –
מָה עוֹשׂים בַּשָּׁמַיִם?