ביזת הרכוש הערבי במלחמת העצמאות
ספר זה נחשפת תופעה שנודע לה משקל מכריע בעיצוב החברה והמדינה בישראל, אך היא הושכחה מהזיכרון ההיסטורי – ביזת הרכוש הערבי במלחמת העצמאות.
ישראלים רבים – חיילים ואזרחים, יחידים וקבוצות – נטלו חלק בשוד המוני של הרכוש הרב שנותר בבתים, בתי עסק ומשקים חקלאיים שהושארו מאחור על־ידי בעליהם הערבים.
התיאור החי והמפורט של הביזה שלוחת הרסן, שפשטה בכל רחבי הארץ, מעורר שאלות מטרידות: מדוע השלטון המרכזי העלים עין משוד הרכוש הערבי? מדוע ראש־הממשלה ושר הביטחון, דוד בן־גוריון, למרות התראות ומחאות רבות מצד בעלי תפקידים בזרועות הצבא וברשויות אזרחיות, שהביעו חרדה מהשלכותיה של הביזה על דמותה של החברה הישראלית, לא הטיל את מלוא כובד משקלו נגד התופעה הנקלה.
שותפותו הנרחבת של הציבור היהודי בישראל בביזה, מוצגת בספר לא רק ככתם מוסרי, אלא כגורם בהפיכת ציבור זה לבעל עניין אישי במדיניות אי־השבתם של הפליטים הערבים. הספר מציע הסבר חברתי ופוליטי שלפיו תופעת הביזה מהווה מרכיב חשוב בהנצחתו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
אדם רז הוא היסטוריון שתחום מחקריו הוא היסטוריה פוליטית ורעיונית של המאות ה־19 וה־20. בהוצאת כרמל יצאו לאור ספריו: הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ (2017, עם יגאל וגנר) וטבח כפר קאסם: ביוגרפיה פוליטית (2018). ספריו המאבק על הפצצה (2015) ומשטר היד הקשה (2019) הם חלק מטרילוגיה על ההיסטוריה הפוליטית של תכנית הגרעין הישראלית. רז משלים בימים אלו את ספרו על מחשבתו ופועלו של קרל מרקס. מאמרים רבים פרי עטו התפרסמו בכתבי־עת ובעיתונות בארץ ובעולם. רז הוא חוקר בעקבות: המכון לחקר הסכסוך הישראלי־פלסטיני ועורך תלם: כתב עת לשמאל ישראלי מבית קרן ברל כצנלסון.
וזה מה שנהיה בעוד עשר שנים ־ מדינה קשה, אכזרית, לאומנית, גזענית, קנאית, שטופת רצח וטרור ונקמה ומוות ואש וטילים ואלימות ועוד מוות ועוד אלימות"
מתוך המאמר "איזו ישראל תתקיים בשנת 2025 ? " מיום 21.9.15
ישראל 2025 . האמיצים והנחושים בקרב השמאלנים המיואשים מתעדים את מחשבותיהם, לפעמים באופן כפייתי, ומפרסמים אותן בציבור. למעט מתי מעט הם כבר לא מאמינים בשינוי, אלא מבקשים מחילה והכרה עתידית משר ההיסטוריה, מילדיהם, מהנוקמים וצאצאיהם. האם יש ערך בכתיבה בעת דיסטופיה? כיהודים בישראל חובה עלינו להשיב: אם עזתים מוצאים בה ערך, גם אנחנו נמצא. קובי ניב מתעד מאז 2012 את התהום הפעורה הניבטת מבעד לסדקי המציאות. מאז התרחבו הסדקים והתקרבה התהום. הפוליטיקה, החברה, הכלכלה, הדת, הצבא, העדתיות, השחיתות, הבורות. לו היינו מגבירים את הקיטוב במקום לטשטש אותו, לו היינו נאבקים במקום להיכנע, אולי היינו ניצלים מהגורל שאותו ניבא ניב ללא רחמים.
אסף דוד
קובי ניב מביא כאן אסופת מאמרים נבואיים כמעט, המעזים לומר אמת נוקבת, כואבת, מכוערת לעתים, מפחידה לעתים קרובות, אמת שמעטים מעזים לומר, בגבורה, באומץ, בהומור, בציניות, ובלב פתוח, שותת דם לעתים. הוא מדבר על כל נדבך של קיומנו כאן, ובעיקר מאיר אלומת אור עזה על פניו של העם היהודי בארצו, כפי שהם משתקפים מכל מעשה שלנו כמעט, ובעיקר מכל מה שאנו מעוללים לעם הפלסטיני. הוא מאיר את הבורות, את הגזענות, את האלימות, את הרהב, את הטמטום. איש אינו חף מכל אלה, לא מימין ולא משמאל, והוא מציב בפנינו מראה שכמעט אי אפשר להסתכל בה. קובי ניב הוא נביא. הוא יודע לאן הדברים מובילים, שנה לפני טבח השביעי באוקטובר הוא כתב מאמר שבו הוא מזהיר אותנו מפני הדם, מפני התכריכים, והוא ממשיך להזהיר. הדבר היחיד שחסר הוא מי שיקשיב .
אליענה אלמוג
קובי ניב , יליד 1947 , הוא סופר, פובליציסט, סטיריקן ותסריטאי. אתר המרשתת שלו - קובי ניב. ספרים. מאמרים. דברים אחרים
המחיר שלנו:
96
₪
כיצד מצטיירת חיפה בספרות העברית? איך מדמיינים עיר וכיצד כותבים עליה? מה בין העיר הכתובה לעיר הממשית, ומה אפשר ללמוד מן הספרות הענפה שנכתבה על חיפה? דיוקנה הספרותי של העיר חיפה עומד במרכז ספר זה. חן בר־יצחק משרטטת את דמותה של העיר בספרות, את היחסים בין הקבוצות השונות החיות בה זו לצד זו וזו עם זו ואת יחסי האדם והטבע בה, ודרכם בוחנת סוגיות יסוד בחברה הישראלית. שלא כמו ירושלים ותל אביב, שהַכּתיבה עליהן רוויה סמליות ערכית המשקפת תפיסות עולם מובחנות ומוגדרות, חיפה אפשרה לכותביה יצירה משוחררת, ניסיונית ומלאת דמיון עשיר. סופרים וסופרות כתבו על חיפה הדמיונית ועל חיפה הבנויה, זו שנמצאת על רכס הר ונושקת לים, שברחובותיה נשמעות שפות שונות, הגונזת היסטוריה ייחודית ומזמנת למשוטטים בה מרחבים בנויים ומרחבי טבע. באלטנוילנד של בנימין זאב הרצל חיפה היא עיר עתיד דמיונית, אוטופיה, ומאז ועד ימינו אלה היא לובשת ופושטת צורה בספרות, מגיבה לשינויים המתחוללים בעיר הממשית ובה בעת יוצרת אותם, ומזמינה חשיבה על מקורותיה, על ההווה שלה ועל עתידה האפשרי. בר־יצחק נעה בספרה בין הכתבים ובין העיר, בין מקומות שונים לעלילות מגוונות, ועל בסיסם היא מציעה מודל תאורטי ומתודולוגי חדש לחקר ערים בספרות, המסתמך על תיאוריות מהלימודים האורבניים, ובוחנת בעזרתן אסטרטגיות פואטיות ייחודיות לייצוגי העיר ואת הנושאים המרכזיים בכתיבה עליה, ובהם אוטופיה ואוטופיזם, זיכרון ונוסטלגיה (בעיקר לחיפה המנדטורית), ואת השיח בין הספרות העברית לספרות הערבית על העיר.
המחיר שלנו:
70
₪
ב-3 ביוני 1945 עזבה קבוצה של ששה-עשר ניצולים את מחנה הריכוז בוכנוולד עם חלום משותף: להקים קיבוץ בארץ ישראל. הם קראו לעצמם ׳קיבוץ בוכנוולד׳ ועברו להכשרה בחווה חקלאית בגרמניה. הקבוצה הלכה וגדלה, חבריה העפילו בהדרגה לישראל, וביוני 1948 הקימו את קיבוץ נצר סרני.
חברי הקבוצה ניהלו יומן משותף, תחילה ביידיש ובהמשך בעברית. בלשון פיוטית, בהומור ובכנות נדירה, הם תיעדו ביומן את חייהם, חלומותיהם והתלבטויותיהם בתהליך השיקום והבנייה מחדש. שמונים שנה לאחר כתיבתו, היומן רואה כאן אור לראשונה בשלמותו בתרגום לעברית.
ד״ר לילך ניישטט ערכה את המהדורה, הוסיפה מבואות, הערות היסטוריות וקריאות ספרותיות, המעניקות ליומן מבט פרספקטיבי עכשווי ומדגישות את חשיבות הכתיבה הקולקטיבית כמעשה של תיקון, תקווה וערבות הדדית – אז וגם היום. חלקו הראשון של היומן מוצג בספר והיומן במלואו נגיש בארכיון הדיגיטלי.
״מדובר בפנינה נדירה, צוהר ייחודי למוחם ולליבם של יהודים ניצולי מחנות ריכוז, עדות לנחישותם ואמונתם העמוקה כי עתיד טוב יותר טמון בידיהם, וכי עתיד זה צפון להם במולדת אבותיו של העם היהודי. מסמך יוצא דופן זה הינו יומן קולקטיבי, בו כל אחד מחברי הקיבוץ היה חופשי לכתוב את אשר על ליבו ומנעד הנושאים בו מרתק ביותר.״שטפן זייברט , שגריר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בישראל )
״בימים אלה, בהם התנועה הקיבוצית מתאוששת ממתקפת השבעה באוקטובר, פרסום יומן קיבוץ בוכנוולד מקבל משנה תוקף. נדמה שכמו אז, גם היום, עלינו להמשיך במסע ולהניף את דגל הערבות ההדדית, ובדיוק כמו חברי קיבוץ בוכנוולד — למצוא את הכוח לזקוף קומה וללכת לאור האידיאלים.״ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ) לילך ניישטט היא חוקרת ספרות, מרצה בכירה במכללת סמינר הקיבוצים וחוקרת אורחת במכון כץ באוניברסיטת פנסילבניה. פרסמה חמישה ספרים, ביניהם היהודיה שלהם: מותר ואסור בעדויות על השואה (הוצאת מכון מופ״ת והאוניברסיטה העברית) ו-מי מפחד מקריסטבל? סיפורה של קבוצת קריאה (הוצאת גמא והקיבוץ המאוחד). ספרה קולרידג׳ והעברית עומד לראות אור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה.
המחיר שלנו:
77
₪