מִי מֵאִתָּנוּ לֹא הָיָה רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ טַבַּעַת קְסָמִים הַמַּגְשִׁימָה כָּל מִשְׁאָלָה? עֲבוּר גֶ’רִי, גִ’ימִי וְקַתְלִין - שְׁלֹשָׁה יְלָדִים בְּחֻפְשָׁה שֶׁיָּצְאוּ לְחַפֵּשׂ קְצָת הַרְפַּתְקָאוֹת - זוֹהִי אֵינָהּ רַק מִשְּׁאֶלֶת לֵב. בַּטִּירָה הַקְּסוּמָה שֶׁאֵלֶיהָ הֵם מַגִּיעִים בְּמִקְרֶה, הַחֲלוֹם הוֹפֵךְ לִמְצִיאוּת. אֲבָל בִּמְהֵרָה יוֹצֵאת הַטַּבַּעַת מִכְּלַל שְׁלִיטָה, וּדְבָרִים מוּזָרִים מַתְחִילִים לְהִתְרַחֵשׁ: פִּסְלֵי אֶבֶן קָמִים לִתְחִיָּה, דַּחְלִילִים קוֹרְמִים עוֹר וְגִידִים וְהוֹפְכִים לַאֲדוֹנִים וּגְבִירוֹת מְנֻמָּסִים, וְאֵלִים מֵהַמִּיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית עוֹרְכִים נְשָׁפִים לְאוֹר הַיָּרֵחַ.
הַטִּירָה הַקְּסוּמָה הוּא סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַכֹּל: הַרְפַּתְקָאוֹת מַסְעִירוֹת, מַצָּבִים מַצְחִיקִים עַד דְּמָעוֹת, רְגָעִים מְרַגְּשִׁים, וּבְעִקָּר - מְלוֹא חוֹפְנַיִם קֶסֶם טָהוֹר. סִדְרַת הַרְפַּתְקָה מְגַלֶּמֶת אֶת הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּנוּ לְסִפְרֵי קְלָאסִיקָה לִיְלָדִים וּלְנֹעַר - אוֹתָם סְפָרִים עַתִּירֵי דִּמְיוֹן וְקֶסֶם, שֶׁגִּבּוֹרֵיהֶם כּוֹבְשִׁים אֶת דִּמְיוֹנֵנוּ כְּבָר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים. פָּנִינוּ לְמֵיטַב הַסּוֹפְרִים הַיִּשְׂרְאֵלִים, וּבִקַּשְׁנוּ מֵהֵם לִבְחוֹר סֵפֶר שֶׁאָהֲבוּ כִּילָדִים, שֶׁבִּזְכוּתוֹ הָפְכוּ לְסוֹפְרִים בְּעַצְמָם. כָּל סֵפֶר “מָצָא“ לוֹ אֶת הַסּוֹפֵר שֶׁלּוֹ, וְהַסּוֹפֵר תִּרְגֵֵּם אוֹתוֹ לְעִבְרִית וְהוֹסִיף אַחֲרִית דָּבָר.