חשמל באוויר

שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית... וְנֶחֱזֶה בָּךְ
אהבה גדולה אחת, שלושה לבבות ומשחק כוחות שמרעיד את הממלכה.
כאשר הנסיכה שולמית נשלחת לחצר המלך שלמה, היא נסחפת אל עולם של פאר ושל תשוקות כמוסות. שם ניצתת בה אהבה סוערת אל ה"דוֹד" – הנסיך מיכא, לוחם למען העשוקים הנוֹצֵר סודות מסוכנים. מולם עומד שלמה המלך, החכם באדם, המסרב לוותר על האוצר שנפל לידיו.
על יסוד רמזים במגילת שיר השירים ובספר מלכים א', הסיפור חומק מבין קירות השיש של ארמון שלמה אל נופי ארץ־ישראל הקסומים. מאחורי הקלעים נחשף עולם מלכותי רווי מזימות ומאבקי עוצמה, העלולים לשנות את פני הממלכה. בין המרחבים הללו מהדהדת אמת נצחית: עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה, וזו מגלמת בתוכה כוחות אפלים, המאיימים להפוך את האהבה לטרגדיה. האם אהבתם של שולמית ומיכא תשרוד בין תככי החצר והמזימות האפלות?
בכתיבה סוחפת וברגישות מעניקה חוה עציוני־הלוי קול בוטח לנשים במקרא, ושוזרת סיפור שהוא בעת ובעונה אחת רומן היסטורי עוצר נשימה ושיר הלל מרגש לאהבה. שובי שובי השולמית הוא סיפור על כוחה של אישה בעולם גברי, על הבחירות הקשות הנקרות בדרכה, ועל החיפוש הנצחי אחר אהבה, משמעות ומקום בעולם.
חוה עציוני־הלוי היא פרופסור אמריטה באוניברסיטת בר־אילן שחיברה רומנים רבים על נשים במקרא, ביניהם אפר על ראשה, ולו שתי נשים, אשת לפידות. אתם מוזמנים לבקר באתר שלה: www.women-in-the-bible.co.il

שחר היא לא בדיוק צעירה ישראלית טיפוסית. היא מעריצה של המשוררת רחל, ועובדת במוזיאון קטן בעמק, שבו היא מספרת בהתלהבות לקבוצות של חיילים וצעירים מ"תגלית" על החלוצים שהגיעו לשם מאה שנים קודם לכן.

שחר מכירה את סיפוריהם של כל ראשוני העמק, אבל מכולם היא אוהבת במיוחד את עטרה שטורמן, אלמנתו של איש "השומר" חיים שטורמן: עטרה שהיתה בחוות העלמות, עטרה שרחל בכבודה ובעצמה העניקה לה את שמה, עטרה שלמסכת ייסוריה לא היה סוף. לכן כאשר עטרה שטורמן נעלמת יום אחד בלי להותיר זכר – לא באינטרנט, לא במוזיאון שבו התנוססה תמונתה, לא בספרים שבארכיונים ואפילו לא בבית הקברות של הקיבוץ – שחר לא יודעת את נפשה. היא פונה לחוקרים של תולדות הציונות, והם פוטרים אותה בבוז בזה אחר זה באמירה שעטרה שטורמן היא בדיה, פרופגנדה של הממסד. הרי אישה כזאת, גיבורה שנשאה את השכול בגאון ושאין תחנה ציונית שפסחה עליה, בוודאי מעולם לא היתה אלא משל היתה. 

היתה או לא היתה? גם שחר מתבלבלת. הרי קל כל כך למחוק ולהעלים. כולם אומרים לה, הניחי לעטרה. אבל איך אפשר להניח לאישה כזאת, גדולה מהחיים?

חמושה בפלייליסט של דורית ראובני, שחר יוצאת לשנות את ההיסטוריה – ולשמר אותה.

אגדת עטרה הוא מעשה ספרותי נועז ויוצא דופן ששוזר את ההיסטוריה הציונית בפנטזיה ברומן רב־פנים שהוא בה בעת מצחיק, מעורר, ושובר לב.

ספריה הקודמים של דפנה ברשילון, הדבר הכי יפה ורוסלקות, זיכו אותה במלגות ובפרסים. אגדת עטרה הוא ספרה השלישי.

סיפורים מאזורי הסְפָר מאת עֹֹמר ברטוב פּוֹרשׂ בפנינו תמונה של עולם מורכב להפליא, עשיר במיפגשי תרבויות וגם עתיר ניגודים וסתירות. הסְפָר של מזרח אירופה – חבל ארץ נרחב המשתרע מן הים הבַּלטי עד אל הבַּלקנים – נשלט במשך מאות שנים בידי כמה ממלכות ואימפריות, וחלקים ממנו, ובהם חבל גליציה, עברו מדי פעם מיד ליד. לאורך הדורות, הגבולות המדיניים לא חפפו את ההפרדה בין קבוצות אתניות שונות – פולנים, אוקראינים ואחרים – או בין בני דתות מתחרות, כמו קתולים, אורתודוקסים, או זרמים נוצריים אחרים. ובתוך כל התערובת האתנית-דתית הזאת חיו מיליוני יהודים, שניסו כמיטב יכולתם לשרוד, הן כלכלית והן חברתית ותרבותית.

במהלך המאה ה-19, הרעיונות של הקידמה האירופית, החילונית ביסודה, התחילו לחלחל גם אל הקהילות היהודיות המסורתיות, וקראו תיגר על המיבנים החברתיים הישנים. במקביל הלכה וצמחה האנטישמיות הלאומנית, שאינה אך ורק דתית. וכך, במיפנה המאה ה-20, שאלות כמו דתיוּת מול חילוניוּת, או אמנסיפּציה לעומת ציונות, נעשו לנושאים בוערים, מלהיטי-רוחות. עד שבאה מלחמת העולם השנייה וגרפה באחת את כל העולם הזה אל התהום.

בסיפורים מאזורי הסְפָר שוזר ברטוב סביב בּוּצ'אץ', עירו הגליציאנית של ש"י עגנון, מבחר מרתק של סיפורי חיים – סיפורם של אנשים וקהילות, של זרמים חברתיים, דתיים ופוליטיים – יחד עם מקורות היסטוריים וספרותיים מגוּונים. ותוך שילוב מרתק של סיפור המשפחה הפרטי שלו, בעיקר משפחת אמו, ילידת בּוּצ'אץ', הוא יוצר פּסיפס מרהיב של תרבות מפוארת לאורך מאות שנים – בצמיחתה, בשגשוגה, ולבסוף בכליונה. 

עֹמר ברטוב הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת בּראוּן, רוֹד איילנד, ומחזיק בקתדרה ללימודי שואה ורצח עם. עם ספריו החשובים ופורצי הדרך נמנים צבאו של היטלר (דביר, 1998); היהודי בקולנוע: מ'הגולם' ל'אל תגעו לי בשואה' (עם עובד, 2008); אנטומיה של רצח עם: חייה ומותה של עיירה ושמה בּוּצ'אץ' (עם עובד, 2020).

 

"הספר שוזר באלגנטיות היסטוריה, אגדה, ספרות וזיכרונות אישיים, עם ההבחנות חדות-המבט של ברטוב. רישום-זיכרון מעמיק של ציוויליזציה שנמחקה". - פרופ' שאול פרידלנדר, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס

"כתוּב באופן נפלא וספוּג בסיפורים מאזורי הסְפָר של גליציה ומארץ ישראל – הישג יוצא מן הכלל". - פרופ' יאן גרוס, אוניברסיטת פרינסטון