"הם באו בגשם ומצאו אותי ליד הגופה, מקופלת כמו איבר ששכח להימתח, מבוהלת. הריח הרטוב והקר של הלילה נכנס איתם הביתה, לתוך תמונה שכאילו קפאה, ג'ונתן, הדם שיורד לו מהמצח, אני שמשובללת על הרצפה, החדר החם, האש הפסטורלית והמאולפת שבוערת באח, מכונת הקפה הדוממת, כורסאות העור. הבית נושם את נשימתו השלווה הרגילה, הבטוחה, נושם ונושם עד שבבת אחת נקרעת השלווה. המקום הבטוח היחידי שלי בעולם נפרץ."
אנה מתעוררת בבית חולים לחולי נפש בניו יורק. היא לא זוכרת כלום. אבל היא יודעת שמשהו רע קרה. משהו שהיא לא מצליחה לזכור.
במסע מההווה אל העבר הרחוק, מניו יורק לירושלים וחזרה, משרטטת שלי מאי לנדסברג בכריזמה ובתנופה סיפור של אהבה, נטישה וטירוף.
הרעב הגדול הוא רומן הביכורים של שלי מאי לנדסברג. זהו גם הרומן האחרון שלה. לפני שש שנים, בת 49 בלבד, נפטרה שלי מאי מגידול ממאיר בראשה. המחלה שבה נלחמה באומץ שש שנים שמה קץ לפועלה של אישה יצירתית, נועזת, הרפתקנית ומורכבת. היא הותירה אחריה טיוטה ראשונה, גולמית, חורכת, של כתב יד שכמוה היה כן ובועט, בלתי שגרתי ומטלטל.