הפנימייה

אוֹ הנרי, בשמו האמיתי ויליאם סידני פורטר, הגיע לניו יורק בשנת 1902 וחי בה שמונה שנים בלבד, עד מותו ב־1910 בגיל ארבעים ושבע, עני וחסר כול. הוא נודע כשתיין מועד והשתייה "תרמה" לא מעט לבריאותו הרעועה ולבסוף למותו משחמת הכבד.

יותר מכול ניו יורק שבתה את ליבו. בכתיבתו בולטים כמה מוטיבים המתייחסים לכרך שאהב כל כך, לעיר שכינה "בגדד על הרכבת התחתית". הוא אהב מאוד את מגוון טיפוסיה ומאפייניה הייחודיים שלא מצא להם דומים בערים אחרות שהשווה אותה אליהן. גם כאשר הוא מתאר את פושעיה, שוטריה, סרסוריה, אנשי הדת המושחתים שלה, צביעותם של "שומרי הסף" שלה – הכול נובע מאהבה עמוקה לעיר, לטיפוסיה ולאופייה הייחודי. כרך בעל שלל צבעים וגוונים, צחוק ודמע, טיפוסים קשוחים בעלי לב רחום, רחמנים בעלי אופי, בעלי שפה בוטה. בזכות או הנרי מובאות כל התכונות הללו אל ציבור הקוראים. ניכר בסיפוריו הניו יורקיים הרצון העז של או הנרי להשתייך, להיות חלק מן העיר הנפלאה, האכזרית, הסנטימנטלית והאנושית הזאת.

ששת הסיפורים שבחרנו לקובץ צנוע זה עוסקים בהיבטים רבים של ניו יורק שאין־ספור גוונים לה. [המתרגם]

הלסינקי 2016. אוֹלֶנקָה יושבת על ספסל וצופה במשפחה משחקת בגינת כלבים. אישה מתיישבת לידה, אולנקה נבהלת. היא תזהה את האישה הזאת בכל מקום, אחרי הכול לפני שנים אחדות היא הרסה את חייה. האם באה האישה להשיב לה מידה כנגד מידה? ובכל זאת לרגע שברירי אחד הן יושבות להן יחד – צופות בילדיהן הגדלים בחיק אנשים זרים.

גינת הכלבים המטופחת בהלסינקי היא נקודת המפגש של שתי נשים שנחלצו ממזרח אוקראינה הקורסת בעימות עם רוסיה. בעקבות השתיים האלה צוללת סופי אוקסנן אל הצד האפל של תעשיית הפוריות הבין־לאומית במותחן ספרותי מסחרר. על קו התפר שבו השחיתות במזרח מזינה את תאוות הבצע במערב, והייאוש מושל, נחשפת רשת סבוכה של שחיתויות וניצול נשים, והיא לוכדת בציפורניה אישה אחת שניסתה להשיג לעצמה חיים טובים יותר בכל מחיר, ובסופו של דבר שילמה בעצמה את המחיר היקר מכול.

ספרה האמיץ של אוקסנן, המבוסס על עוּבדות אמיתיות, הוא דרמה פסיכולוגית נוקבת שמעלה שאלות מטרידות על אימהוּת, על אמון, על נאמנות ועל אהבה. הוא היה רב־מכר בין־לאומי ותורגם לשפות רבות.