אנג'ליק

אלון, רכז השב"כ האחראי על העיר טול כרם, עטור הישגים ובעל שאיפות להגיע לראשות הארגון, חווה התרסקות נפשית לאחר שחוליית חמאס חושפת סוכן שלו, ושולחת אותו לביצוע פיגוע התאבדות בנתניה. לאחר שאותה חוליה מבצעת גם את הפיגוע במלון '"פארק", ממשלת ישראל מחליטה על מבצע "חומת מגן" שנועד לפגוע בתשתיות הטרור ביהודה ושומרון. לאחר מצוד ממושך, אלון ועמיתיו מצליחים לעצור את כל חברי החוליה, מלבד סאמי סינוואר, המכונה "הג'ינג'י", שמצליח להימלט.

בספרו הצייד מתאר איש השב"כ לשעבר, יזהר דוד, את המרדף המטלטל ללכידתו של השריד האחרון בחוליה, מרדף שעם הזמן הופך לאישי ולנקמני יותר ויותר: אלון רואה בסינוואר את האשם העיקרי במצבו הנפשי המידרדר, ומייחל שחיסולו יעצור את הדימום שבנפשו.

הזהויות השונות של אלון, כאיש שב"כ, כאדם המשתוקק לאהבה ולנחמה, וכהלום קרב המתמודד עם פרידה מאשתו ויציאה ל"שוק הפנויים־פנויות" – מתערבבות אלה באלה, ויוצרות את הצייד: מכונה משוכללת, מתוחכמת ומסוכנת, המעתיקה כלים ושיטות מעולם סיכול הטרור לעולמות האחרים שבהם הוא משוטט. 

הצייד הוא מותחן פעולה המבוסס כולו על סיפור אמיתי. הספר נותן הצצה אינטימית לפעילות רכזי השטח בשב"כ ולעולמם הכאוטי של הלומי הקרב. זהו סיפור חשוף עד כאב, על הקרבה, על חיים בצל האשמה ועל המחיר הכבד שמשלמים רבים ורבות שקולם לא נשמע. 

הספר קיבל את אישור הצנזורה ואת אישור ועדת השרים למתן היתר לפרסומים.

יזהר דוד שירת כלוחם וכמפקד בפלנ"ט גולני. עם שחרורו הצטרף לשב"כ ומילא שורה של תפקידים מבצעיים בארגון. מאז פרישתו הוא מרצה, יזם ופעיל חברתי בולט למען הלומי הקרב בישראל. שימש כיו"ר "תנועת המורים־מחנכים, מורי דרך", ממייסדי "העמותה למנהיגות ישראלית משותפת" וכן ממקימי ויו"ר "שותפות מגן ישראלית", לטיפול וצמיחה מפוסט טראומה. בדצמבר 2019 היה להלום הקרב הראשון שקיבל את "אות המופת השיקומי" של משרד הביטחון. בשנת 2025 קיבל עם שותפיו את אות "גיבורי החברה הישראלית" על תרומתם למען חוסנה של החברה הישראלית בעת מלחמת "חרבות ברזל". 

מחבר הספרים פצצה מתקתקת ומסוכלים בהוצאת כנרת־זמורה. זהו ספרו השלישי בטרילוגיה.

"תמונות מוזרות", רב המכר הענקי שסחף את יפן ואת העולם, הוא מותחן מסתורין יוצא דופן. זהו ספר מורט עצבים וחכם, שמספק לקוראים את כל מה שאוהבי הז'אנר מחפשים: דמויות מרתקות, סודות אפלים, מהפכים מפתיעים, פיתולי עלילה חדים ופרק סיום מבריק במיוחד. ולצד כל אלה הוא מציע חוויית קריאה שקל להיסחף לתוכה – חוויה שהיא גם ויזואלית ומסתמכת על ציורים.
הספר מתחיל בסיפורו של גבר נשוי העומד להפוך לאב. הוא מנהל בלוג שבו מתוארים חייו השלווים והמאושרים, אך הציורים של אשתו חושפים מציאות אחרת. בהמשכו אם יחידנית מרגישה שמשהו מוזר עובר על הילד שלה, ורצח של מורה נותר בלתי מפוענח אף שהנרצח השאיר אחריו רמז.
אחד המאפיינים הבולטים והמדוברים של הספר הוא שימוש בציורים כחלק בלתי נפרד מן העלילה. הציורים, שנראים תמימים על פני השטח, אינם תוספת אסתטית, אלא מפתח להבנת המתח והבנת עולמן הפסיכולוגי של הדמויות: כדי להבין את הסיפור במלואו יש לפענח מדוע הציורים מופיעים ומה באמת מצויר בהם. זוהי חוויה חדשה ומקורית שמעניקה לז'אנר המתח רובד רענן ובלתי צפוי, ומביאה את הקוראים להתבוננות ולחשיבה על מה אנחנו רואים לעומת מה מראים לנו באמת.
"תמונות מוזרות" הוא ספר מפתיע, ייחודי וטורד שלווה, שלא ניתן להניח מהיד. מיליון וחצי עותקים שלו נמכרו ביפן בלבד, הוא תורגם ליותר משלושים שפות והפך את אוקטסו לאחד הסופרים היפנים המדוברים ביותר בעולם. אוקטסו שומר בקנאות על אנונימיות ומופיע בפומבי כשהוא עוטה מסכה ומשתמש בעיוות קול, כך שזהותו האמיתית נותרת עלומה. זהו ספרו הראשון המתורגם לעברית.