"אתה מעולם לא השתתפת במרד? אפילו לא בבית הספר? בכלל לא התקוממת? נגד מה? חסר סיבות? החל מהילדוּת. שדוחפים לנו אוכל כשאין חשק לאכול. ועם השנים אפשר כבר להתקומם בשרשרת. נגד בית הספר, מי רוצה באמת ללכת לבית הספר?... בכלל נגד החיים, שהם כמו שהם, ולא אחרים. נגד העולם, שהוא לא כמו שהוא צריך להיות. נגד אלוהים שהוא ישנו אבל איננו. ונגד עצמך גם כן אף פעם לא?"
במונולוג המכוּון למבקר מסתורי, במרוצת יום אחד של קילוף שעועית משותף, עורך גיבור הספר הזה מאזן של כל מהלך חייו. הוא מתאר אירועים טראומטיים מימי המלחמה, תקופה של אשליות ותשוקות בגיל הנעורים, את שנות החקירה והנדודים בארצות נכר, ולבסוף - השיבה הביתה.
רומן זה, השוזר ביד אמן נקודות זמן שונות, הוא ניסיון לפענח את המשמעויות הסמויות של גורל האדם, ואת הקשר שבין מקריות לגורל, בין קיום אותנטי לבין מראית עין, בין חיי שגרה לשיגעון. מישליבסקי אינו מחפש פתרונות קלים או ניחומים. הוא מורה לנו לחזור ולשאול באומץ את השאלות החשובות, מתוך מודעות מלאה שעל רבות מהן לא נקבל תשובה.
וייסלאב מישליבסקי הוא סופר פולני עתיר שבחים. כתיבתו הפילוסופית־אנתרופולוגית נובעת מהאמונה שהאדם רוכש ידע עצמי רק ביציאתו כנגד גורלו שלו. ספרו הקודם האופק זיכה אותו בפרס "ניקה" היוקרתי לשנת 1997. הרהור על קילוף שעועית הוא ספרו החמישי.