מזרח חדש הוא מחקר היסטורי מעמיק על תולדות המזרחנות הציונית והישראלית. שורשיו של תחום הידע הזה – חקר הערבית, האסלאם וההיסטוריה של המזרח התיכון – באוניברסיטאות הגרמניות של המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים: רוב מייסדיו בארץ היו יהודים-גרמנים שצמחו במסורת המזרחנית של מרכז אירופה, והם שהביאו את תחום הידע לאוניברסיטה העברית בירושלים, וממנה למערכת האקדמית כולה. באמצעות ניתוח של תיעוד ארכיוני עשיר בגרמנית, בערבית, באנגלית ובעברית משרטט הספר את התהליך המורכב של הגירת הידע המזרחני מגרמניה לארץ תוך התמקדות בשאלה מה קרה למחקר, ולחוקרים עצמם, כאשר המפגש עם המזרח הפך מטקסטואלי-פילולוגי למפגש פיזי ממשי, רווי סתירות ומתחים, שברקע שלו הסכסוך היהודי-הערבי המתעצם. בין השאר הוא מתעד את המשימות שקיבלו עליהם המזרחנים מחוץ לחדר העבודה ולספרייה, כמו הניסיון לקרב בין יהודים לערבים ושיתוף הפעולה עם הממסד הביטחוני.
הספר מתאר את מסלול התפתחותו הייחודי של תחום המזרחנות מאמצע שנות העשרים ועד אמצע שנות השישים של המאה העשרים, ושופך אור חדש על התפתחות המחקר האקדמי בכללותו בפלשתינה המנדטורית ובראשית ימיה של מדינת ישראל. בכך משמש הספר מקרה מבחן לניתוח הזיקה המורכבת בין עבודה מדעית "טהורה" לבין סוגיות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות, ומציע נקודת מבט חדשה בשורשיו של הסכסוך היהודי-הערבי ובתפקיד שמילא הידע המדעי בעיצובו.
הספר מצרים ראשונה ולתמיד (مصر اولا ودائما) נושא בשמו סיסמה רווחת שהופיעה על קירות בניינים וחומות אבן ברחבי קהיר בעקבות ההפגנות ההמוניות שהביאו להתפטרותו של חסני מבארכ מתפקידו כנשיא מצרים בפברואר 2011.
הספר פותח בפני הקורא צוהר להכרה ולהבנה טובות יותר של התמורות שחלו ביחסים בין ישראל למצרים בעשרות השנים האחרונות, תוך התייחסות מודגשת לממד הביטחוני־אסטרטגי שלהם.
הספר סוקר ומנתח בהרחבה את המאפיינים המרכזיים במדיניותה של מצרים כלפי ישראל ואת השינויים שחלו בה בציר הזמן. הוא מציג התרשמויות, תובנות והערכות מזווית אישית, ועל בסיס הניסיון שצבר המחבר, על שלושת האישים האחרונים שכיהנו כנשיאי מצרים - חסני מבארכ, מחמד מרסי ועבד אלפתאח אלסיסי - וכן על נושאי תפקידים בכירים בצמרת הממסד המדיני־ביטחוני המצרי. כמו כן מפורט בו התפקיד של מצרים במהלכים ובסוגיות רגישים ובעלי חשיבות מרכזית מבחינתה של ישראל: מדיניותה של מצרים מול רצועת עזה, בדגש על תוכנית ההתנתקות, מבצעי צה"ל "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן", העימותים בגבול ישראל־רצועת עזה ומלחמת חרבות ברזל, והעסקה שנרקמה בין ישראל לחמאס בתיווך מצרי לשחרור החייל החטוף גלעד שליט. פרק מיוחד בוחן ומנתח את מדיניותה של מצרים בשורה ארוכה של סוגיות בתחום הפנימי, האזורי והגלובלי.
אל"ם (מיל') דוד חכם שירת בצה"ל במשך שלושים שנה במגוון תפקידי מטה ושדה, ובאינתיפאדה הראשונה עמד בראש המחלקה לעניינים ערביים בממשל הישראלי ברצועת עזה. הוא היה שותף פעיל מטעם מערכת הביטחון במו"מ עם הפלסטינים במסגרת תהליך אוסלו. עם שחרורו מצה"ל שימש יועץ לעניינים ערביים לשרי הביטחון. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב ובלימודי ביטחון מאוניברסיטת חיפה.
בשנת 2005 יצא לאור ספרו ותימלא הארץ חמאס על מייסד הארגון שיח' אחמד יאסין, ובשנת 2016 יצא לאור ספרו עזה בגובה העיניים על האינתיפאדה הראשונה. בשנים האחרונות משמש עמית מחקר ב־ ICGS , המרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל.
המחיר שלנו:
79.20
₪
רמת רחל הוא שם שאינו זר לאוזן הישראלית, וּודאי שיצא שמעו באזור ירושלים. אך גם אלה שטווח ידיעתם מגיע מעבר לבית המלון, לבריכה ולמרכז הספורט, ספק גדול אם נתנו דעתם לשפע ולמגוון הבלתי־נדלה של זיכרונות, סיטואציות היסטוריות ודילמות שהקיבוץ – העומד לציין את שנתו המאה – מקפל בחובו. שורשיה של רמת רחל בפלוגת ירושלים של גדוד העבודה המיתולוגי, אותו ניסיון מופלא שהתקיים בראשית שנות ה־ 20 של המאה הקודמת, לשנות פני עם, אדם וחברה. מנקודת המוצא, סמוך למנזר רטיסבון, עולה הפלוגה על פיסת קרקע זעירה בדרום ירושלים בואכה קבר רחל ובית לחם; חוֹוה עזיבה וכיליון במאורעות תרפ״ט, והתחדשות תוך חיפוש מתמשך למקורות פרנסה שאינם חקלאיים. מתוך חיפושים אלה צמחה תרומה אדירה להתבססות המפעלים בים המלח, במיוחד בסדום, ובד בבד המשיכו ניסיונות בלתי־נלאים להרחבת המשבצת החקלאית, שבדרך כלל עלו בתוהו. רמת רחל הפגינה קליטה אינטנסיבית של עלייה, וחרף שטחה הזעיר, לא ויתרה על אירוח פלוגת פלמ״ח והעמידה בסיס למסעות המפורסמים למדבר יהודה ולים המלח. ובכיוון שונה, נזקפה לזכותה תרומה למועצת הפועלים של ירושלים. היא נודעה ביחסי שכנות טובים עם הכפר הערבי צור א־בהר. ידועה עמידתה האיתנה בהתקפות של מקומיים ושל כוחות מצריים וירדניים במלחמת העצמאות, שהסתיימה בנסיגה ובהרס המשק. ומכאן, חזרה חלקית הביתה תוך כדי פילוג – כאשר חלק הארי של החברים עוברים לקיבוץ עין כרמל – עזיבת הקיבוץ המאוחד והצטרפות לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, הידלדלות האוכלוסייה שכמעט הביאה לחיסול המשק, התאוששות בגין קליטה מוצלחת של גרעיני נח״ל, וחיים של משק ספר בדרום ירושלים. רמת רחל חוותה שכול והרס, שיקום ובנייה מחדש, אחיזה בציפורניים בקרקע, ומאבק בייאוש ובבדידות. המשק הפורח של ההווה מתמודד מול בעיות ישנות- חדשות, בראש ובראשונה הקִִרבה לעיר, שתמיד העניקה לו מעמד של מעין קיבוץ עירוני, כמו גם התמודדות עם שלל השינויים הפוקדים את התנועה הקיבוצית. רמת רחל היא סיפור ציוני מובהק, סיפור שהחל לפני מאה שנה ועתידו עוד לפניו.
המחיר שלנו:
100
₪