טבריה וסביבתה - יד שניה

קווי יסוד לאופיה של הקהילה היהודית בבבל והנהגתה בתקופת התלמוד, ובעיקר המצב המדיני והחברתי המיוחד של קהילה זו, תוך עיון במבחר מקורות מן הספרות הרלבנטית.

תקופת שלטונה של בבל ביהודה (804 - 538 לפנה"ס) חרצה את גורלה של ממלכת יהודה ועיצבה לדורות את התודעה הלאומית של העם, את תפיסת הדת והפולחן שלו ואת דרכי הזיכרון ההיסטורי. המכה הקשה שהנחיתו הבבלים על מרבית שטחי הממלכה, חורבן ירושלים ובית המקדש שבתוכה, ביטול שלטונו של בית דוד וההגליה של תושבי ירושלים ושל רבים מעילית העם, הותירו חלל גדול בלבבות העם והשליכו על המציאות החברתית, הכלכלית והפוליטית. הם הביאו לשבר עמוק, שלווה בצורך להבין את הסיבות שהובילו לחורבן ולהסבירן באמצעות עיצוב מחדש של התיאור ההיסטורי של תולדות העם. בספר זה מוצגת סינתזה מורכבת ורחבת היקף, שבאמצעותה מתבררת המציאות ההיסטורית, הדמוגרפית, הגאוגרפית - היסטורית, התרבותית והדתית של ימי השלטון הבבלי ביהודה. לפני הקורא נפרשת תמונה היסטורית מקיפה, שממנה עולה חשיבותו של 'העם הנשאר ביהודה', מאפייניו ומטרותיו של השלטון הבבלי ומרכזיותם של התהליכים החברתיים, התרבותיים והגאופוליטיים שהתרחשו בארץ - ישראל בין שלהי ימי הבית הראשון לבין ראשית ימי הבית השני. על רקע מציאות זו שב המחבר ובוחן את התפיסות והמגמות ששוקעו בהיסטוריוגרפיה המקראית, ומנסה לאתר את זמנם של החיבורים השונים, מקום חיבורם, מגמתם, ואת קהל היעד שבעבורו הם חוברו. ד"ר עודד ליפשיץ הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל - אביב.