קובץ מאמרים זה מכיל בחובו מחקרים חדשניים ומסות הגותיות בקבלה, בפילוסופיה, בתיאולוגיה, בהלכה ובחוכמת ההנחייה, שלהם נגיעה עמוקה לסוגיית השלום והמחשבה היהודית, וכל מאמריו נכתבו לפני ה־ 7 באוקטובר 2023.
קובץ זה יוצא בעקבות פרויקט 'שיח שלום', המאפשר מפגשי שיח בין זרמים שונים של העולם היהודי, ומפגשים בין־אישיים של יהודים, מוסלמים ונוצרים. 'שיח שלום' ניצב על שלושה עמודי מחשבה ועשייה: [1] התיאוריה והמעשה של הנחיית הקבוצות והפסיכודרמה; [2] השיח האנטי־פוליטי; [3] 'תורת אחדות ההפכים' שבליבת המחשבה היהודית.
המעשה והמחשבה של 'שיח שלום' מקבל בקובץ זה עומק מחקרי, הגותי ועיוני, וחושף כמה מיסודות המחשבה והעשייה של פרויקט זה דרך שלל מחקרים חדשניים; ומצביע על המיקום המיוחד של השלום בשיח ההגותי והעיוני.
העורך פרופ' אבינועם רוזנק , מרצה בכיר בחוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטה העברית וראש אשכול ללימודי חינוך והגות במרכז מלטון שבבית הספר לחינוך ע"ש סימור פוקס, בעל הקתדרה לחינוך יהודי ע"ש מנדל שבאוניברסיטה העברית. עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים ומנהל שותף ב׳שיח שלום׳.
דמותו המרתקת של חניבעל , מצביא קרתגו, כבשה את הדמיון האנושי במשך למעלה מאלפיים שנה. חניבעל היה שאפתן, אסטרטג מבריק ומצביא עילאי שהיה לכוד במורשת אביו – שנאה תהומית כלפי רומא.
חרף הצלחותיו המדהימות בשדה הקרב ובשדה המדינאות הרומאים הביסו אותו והוא נאלץ ליטול את חייו בנכר והם הסתיימו באופן טרגי.
המאבק בין רומא וקרתגו השאיר חותם על תולדות רומא והמערב כולו. חניבעל נמצא במוקד מאבק זה, וסיפורו הוא סיפורה של תקופה רבת תהפוכות.
מי היה חניבעל ? מה הניע אותו? ומה הביא לנפילתו?
בספר זה מובאות שתי ביוגרפיות של חניבעל (מאת נפוס ואאוטרופיוס ) ואחת על אודות אביו, לצד קטעים ספרותיים על אודותיו (מאת יובנאליס ואיטליקוס ), שתורגמו מלטינית בידי ברוך מני , שהוסיף הערות, מבוא ורקע ההיסטורי.
פרופ' ענר גוברין הוסיף פרק העוקב אחר נוכחותו של חניבעל בכתבי פרויד מנעוריו ועד שנותיו האחרונות, וחושף כיצד הפך המצביא הקרתגני למפתח להבנת זהותו היהודית של מייסד הפסיכואנליזה.
המחיר שלנו:
61.60
₪
הספר עוסק בזיקה שבין האישה לכישוף, ובאופן שבו הספרות הרבנית ובעקבותיה הספרות הפולקלורית היהודית התייחסו אל האישה ואל אותה זיקה. הדעת נותנת לפי מקורות אלה שנשים לוקות בנחיתות מולדת, וחזקה על נשים מסוימות שתעשינה פעולות הנתפסות ככישוף כמנגנון של פיצוי על תדמית ודיכוי. מן הכתבים עולה שבאופן אינטואיטיבי האישה מבצעת פעולות מסוימות מפני שבטבעה היא שואפת לנקום, להרע, לבטא את עצמיותה ולהעצים את כוחה לנוכח העולם הגברי.
בספר אנו מבקשים להתמקד בזיקה המגית של האישה ביצירה הרוחנית היהודית בעיקר בימי הביניים, אולם אנו מתפרסים גם למקורות בעת העתיקה ולהשפעות בימי הביניים ובראשית העת החדשה. החיבור עוסק בכישוף נשי ביצירה היהודית שנכתבה כולה בידי גברים, ונקבעה והופצה באופן חד-צדדי על ידי גברים בלבד. הספר סוקר את אופן הצגת הנשים ועולמן בראייה מאחדת על האמונות והדעות של חכמים בימי הביניים על הכישוף, תוך התמקדות במתח שבין המיסטי-מגי ובין הרציונלי-מדעי, וכפי שהם באים לידי ביטוי בחשיבה ההגותית-הפילוסופית והספרותית. החיבור מציע קריאה פרשנית שונה שעיקרה דפוסים אחדים להבנת המגיה ה"נשית" כביטוי לאחר, של אותו גורם שהוגבלה בפניו האפשרות לבטא את עצמו ולהשמיע את קולו בצורה בלתי אמצעית.
המחיר שלנו:
77
₪