תופים מאת ישי ונטורה , הוא קובץ סיפורים קצרים וצורבים שמשרטט בעקיפין את ההוויה הישראלית הגברית, מילדות עד בגרות, על הסוואותיה, פגמיה ומחיריה.
הסיפורים, הכתובים ברובם בגוף ראשון מנקודות מבט שונות וברגישות ערנית ודרוכה, הם כמו היאחזויות נואשות מאד ואנושיות מאד בקרקע של מציאות מתפוררת, כשהכאב אורב מעבר לפינה, ואולי היה שם מאז ומעולם.
ישי ונטורה , יליד שנות השישים, נצרת-עילית. ילדותו עברה עליו בשכונת תל-גיבורים בחולון, שכונה של פעם עם מרכז מסחרי קטן, שכן בגופייה המשקיף מהמרפסת ואימהות הקוראות לילדיהן לעלות הביתה. בגרותו עברה עליו בכור ההיתוך הגברי-ישראלי-בורגני-עירוני, בואך מודיעין (צבא, לימודים, משפחה והייטק). וכור ההיתוך הזה היה לו די והותר, עד שהחל לכתוב סיפורים.
לילה. "שומרת לי־לה, בואי לאר־זים!" אני עומדת במרכז של החדר, מרימה את הפנים לשְׁמַרְטַף. במיטות שלידי אין תזוזה. דנה ויותם רגועים, ישנים. הם שומעים את הקריאות שלי, אבל הן לא יעירו אותם. אף אחד לא לימד אותנו, אבל כולנו קוראים לה אותו דבר, באותה מנגינה. אני לא בוכה. אלה לא דמעות בכי, אלה דמעות גרון. "שומרת לי־לה, בואי לאר־זים!"
בוקר־צהריים־ערב־לילה. ילדה ערנית בת שבע, בעלת נפש של אמן, פורשת את רגעי היום־יום של ילדותה בקיבוץ של שנות השבעים, שהיתה בו־זמנית ילדות של שפע ושל חסך. בתמימות ילדית נחשפים יופיו ומורכבותו של בית גידול שפס מן העולם, מרחב החיים של החינוך המשותף – צורת גידול גדושה באהבה ודאגה, הטומנת בחובה גם זרעי פורענות.
חֲדַרוֹכֶל, הֲקָמָה, מדידות, נוֹשֵׂאוֹכֶל – לצד המושגים שטבעה החברה היצרנית והיצירתית רחשו בגלוי ובסמוי חוקים וערכים, נורמות מדוברות ושאינן מדוברות של חברה מתבדלת, שהושתתה על קונפורמיות. הילדה קולטת אותם כמו סֵיסמוגרף, קולטת ומתעדת. עיניים גדולות זה לא טוב פותח דלת לקונפליקטים בין פרט לקבוצה; בין להיות קטן ללהיות גדול; בין לאהוב ולהיות נאהב. כל אלה מובאים דרך עולם בפני עצמו – הבֶּיתֶלָדִים.
כיצד צומחת אינטימיות בְּיום־יום ללא פרטיות שבו "כולם רואים לכולם"? כיצד לומדים להיות לבד, שקטים עם עצמנו, כשאין רגע לבד? מי רואה את ה"אחד" כשהוא תמיד "אחד מתריסר"? מהי מוגנות ומי מגן על חלומות הלילה ועל חלומות הנפש? עיניים גדולות זה לא טוב הוא רומן צלול ומרגש, פוקח עיניים וצובט בכנותו.
רונית בלנרו־אדיב היא פסיכולוגית קלינית עם התמחות בטיפול בילדים וניסיון ייחודי בטיפול בילדים שהוצאו מביתם והושמו במסגרות טיפול־פנימייתי. נולדה בשנות ה־70 בקיבוץ השומר הצעיר והתחנכה בבית ילדים בלינה המשותפת ובמוסד החינוכי עד יציאתה לצבא. נשואה ואם לארבעה, מזה עשר שנים מתגוררת בניו־זילנד. בשנת 2016 ראה בהוצאת רסלינג הספר "חיבוק חזק ולא כואב – הטיפול ה׳טוב־דיו׳ בילדים המוצאים מביתם", שכתבה עם ורד ביבי ותניה אורן־צ׳יפמן כחלק מעבודה רבת־שנים בטיפול הפנימייתי. עיניים גדולות זה לא טוב הוא הרומן הראשון פרי עטה.
המחיר שלנו:
69.30
₪
בגיל 62, מוצאת אביבה סיגל את עצמה כלואה במקום הכי קרוב והכי רחוק, הכי זר והכי מוכר – בעיר עזה, שבתיה נראים מבתי קיבוצה, כפר עזה. לא אחת ניצלה מהקסאמים שנורו על הקיבוץ באופן תדיר. האיום התמידי מומש בשבעה באוקטובר 2023, עת נחטפו היא ובעלה קית' על ידי מחבלי חמאס שפרצו לביתם.
כל אחד מהחטופים שחזרו מבור השבי אוצר בזיכרונו את סיפורו הייחודי. כל אחד מהם התמודד במידת יכולתו – ולמעלה ממנה – עם סכנות מוות, אימה, רעב והשפלות. בימי השבי חרתה אביבה בזיכרונה פרטים קטנים ואירועים דרמטיים, ודומה שכבר אז ידעה שכאשר תיפדה, תספר את סיפור השבי שלה במלואו, שלא כמו סבתהּ האהובה ניצולת השואה, שכרבים מבני דורה בחרה בשתיקה.
סיפורה של אביבה – רעיה, אם, סבתא ואשת חינוך לגיל הרך, מסופר באופן כמעט ויזואלי, הודות לכוח זיכרונה המפורט. בסקרנות, בכנות כואבת ובחדות מבט היא משחזרת את האירועים ומתארת את המראות בעיר הזרה ואת התנהגות המחבלים־השובים, שליחי הרוע. בעודה עומדת על משמר ההישרדות, היא דואגת לבעלה הפצוע, וכולה אחוזת חרדה לבנה, שנותר בקיבוץ וגורלו אינו ידוע לה.
תיאורי היומיום במנהרות ובבתי המסתור מהדהדים את שאון המלחמה הניתכת בחוץ ויוצרים תיעוד מרתק, אנושי, רב־עוצמה ומלא אהבה לקית' ולשותפותיהם הצעירות לגורל. יותר מכול, מרעיד את הלב ניסיונה הבלתי מתפשר לשמור על צלם אנוש גם בבור צלמוות.
"אביבה מגיעה לשבי כאדם בוגר, אך נפשה עתירת חלקיקים פעילים של ילדותיות, תום ותקווה. עם קית' ועם הנערות השבויות עמם היא יוצרת תא משפחתי קטן מלא חום ואהבה. מדי ערב הם מקיימים טקס שבו קית' מבקש מכל אחד מהם למצוא דבר אחד טוב שקרה להם במהלך היום. למרבה הפליאה, הדבר הטוב היומי נמצא אפילו בגיא צלמוות. בסיום הטקס היא מאחלת־מייחלת: "העיקר לקום לבוקר חדש".
(מתוך ההקדמה)
אביבה הוחזרה אחרי 51 ימים בשבי וקית' הושב בתום 484 ימים.
המחיר שלנו:
72.80
₪
הטיסה של הזמרת קרן עידן מתבטלת והיא חייבת להגיע לתינוקת שלה בלונדון. אז היא עולה על יאכטה בנמל חיפה, בלי לדעת שזו רק תחילת האודיסאה שלה. הטיסה של צביקה, חובש במילואים, שאמורה לנחות בישראל, מופנית לקפריסין. וגם אצלו, זה לא יהיה השיבוש האחרון בתוכניות. כשתומר, עורך דין צמרת, ננעל מחוץ לדירה שלו, הוא נוסע לבית קפה שפתוח כל הלילה. שם הוא פוגש אישה שמטלטלת את עולמו, ומוציאה אותו למסע.
אלה ועוד הם גיבורי הלילה הארוך ביותר. בים, באוויר וביבשה, הם מנסים בכל כוחם להגיע הביתה. בדרך הם פוגשים זה את זה, מחפשים (ולפעמים מוצאים) אור ומשמעות בתקופה חשוכה. ומחכים, כל כך מחכים, שהבוקר יגיע.
אשכול נבו מגיש לנו יצירה סוחפת ומסעירה, המגששת אחר קרקע יציבה ובטוחה – על סף תהום. בעודה מעוגנת בכאן ובעכשיו, היא ממריאה מעל למציאות היום־יומית ונושאת עמה את קוראיה. ההצטלבויות העדינות שנבו רוקם בין גיבוריו יוצרות רשת ביטחון, המזכירה לנו שגם כשנדמה שהכול נשמט, עדיין אפשר להיאחז במילים, במוזיקה, באדם.
ספריו של אשכול נבו תורגמו ל־14 שפות, וזכו בפרסים ספרותיים בארץ ובחו"ל. ב"ניו יורק טיימס" תיארו את כתיבתו כ"מהפנטת", וה"קוריירה דה לה סרה" קבע שהוא אחד הסופרים הבולטים בדורו בעולם
המחיר שלנו:
59
₪