גיבורה על גלגלים

שנים ספורות לאחר מלחמת יום הכיפורים, גליה, נערה בוגרת ורגישה, מתאהבת ברפאל, סטודנט יפה תואר לארכאולוגיה שאיבד את רגלו בקרב. למרות תמימותה והיותה מסוחררת מאהבה, היא מחברת רמז אחר רמז, עד שמתגבש בה החשד שמעשה פשע עומד להתרחש. היא חוששת שהכעס והטינה של רפאל כלפי שר הביטחון משה דיין והעניין הרב שלו בידיד משפחתה – דויד פרנקפורטר שירה למוות בדיפלומט נאצי בשווייץ ערב מלחמת העולם השנייה – מעידים על תוכניותיו של רפאל לרצוח את דיין. מיטלטלת בין גאוּת אהבתה לשפל חרדותיה, גליה מתקשה להחליט אם התאהבה במתנקש בפוטנציה, או שמא המזימה כולה היא פרי הזיותיה.

שובר גלים הוא רומן התבגרות חכם ונוגע ללב, המבוסס על גלריה של דמויות ססגוניות מתל אביב של שנות השבעים. דרך סיפור אישי־פוליטי מרתק, הקוראים מוזמנים למסע נוסטלגי אל בתי הקפה המיתולוגיים של דיזנגוף, הצלמניות, הגלידה האמריקאית, החזיות של "בנות פסיה" והדירות בדמי מפתח – לצד דיונים סוערים על עתידה של המדינה, שממשיכים להדהד גם בעידן שלאחר שבעה באוקטובר. הכתיבה שופעת ביטויים מהתקופה, מחיָה זיכרונות נשכחים ומעלה חיוך לעתים קרובות.

נגה דיין קמיל, מרצה להיסטוריה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, מביטה בעבר הישראלי בעין בוחנת ומלאת חמלה. ספרה הראשון, התרפקות, שילב סיפור מתח עם אירועים היסטוריים וזכה לשבחים. שובר גלים הוא ספרה השני.

על ראש הכרמל, מוקף בחורשות, עומד בניין בן שלוש קומות.

ומי גר בבניין? במשך עשרות שנים גרים בו בנחת השכנים. הם שמחים בבניין היפה, בשכונה המטופחת, ואף על פי שאין הם בהכרח חברים או קרובים, הם בוודאי דומים זה לזה יותר מכפי שהיו רוצים להודות.

עד שיום אחד מטפס במעלה המדרגות סבל ועל גבו מקרר גדול. משפחה חדשה שכרה את הדירה של משפחת סולובייצ'יק. ומה שהיה כבר לא יהיה.

השכנים החדשים הוא רומן ישראלי מותח ומעורר מחשבה על מה שרוחש מתחת לכותרת "חיים משותפים". ביד אומן, בהומור ואפילו באומץ רוקמת הסופרת רעיה טילינגר פסיפס ישראלי של דמויות שקשה שלא לסלוד מהן, אבל גם אי אפשר שלא לאהוב.

רועי יוסף הוא מחזאי, במאי ויוצר תיאטרון. זוכה פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה לשנת 2024, ופרס קיפוד הזהב למחזאי השנה (2022). 

שורה: מלאכת זיהוי חיים הוא מחזהו השלישי באורך מלא, לאחר בוקר טוב קיפוד ו-פרט לכך, לא אירע דבר. (נכתב עם נעה נשיא). יוסף הוא דוקטורנט בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן ומרצה לתיאטרון בבית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים ובסטודיו לאמנויות התיאטרון מייסודו של יורם לוינשטיין.

שישים ימים שהה המחזאי רועי יוסף במילואים במחנה "שורה" אי-שם במרכז הארץ. שישים ימים שבהם עסק באחת המשימות המורכבות שידעה הנפש האנושית – זיהוי קורבנות הטבח. לאורך שעות ארוכות מדי, רועי והחיילים שגויסו למשימה חיפשו סימן מזהה שיקל את הזיהוי ויאפשר קבורה. במקביל הוא פתח מחשב וכתב. כתב את אשר ראה, שמע וחווה: מחשבות, רגעים שנגלו מול עיניו, תמלול מדויק של מה שנאמר סביב, וראיונות יזומים עם נשים וגברים ששהו שם.

שׁוּרָה: מלאכת זיהוי חיים הוא התבוננות עמוקה, פואטית, כנה ולעיתים מצחיקה על קושי. הוא ניסיון אמיץ וחשוף לאפשר לכולנו להבין מה היה שם, ואולי סוף-סוף להביא אותו למנוחה נכונה. כי בשביל לקבור משהו צריך לדעת מה זה. 

"׳שורה׳, על מחנה זיהוי קורבנות 7 באוקטובר, היא הצגה מפעימה ומרפאת נפש. מסמך מצמית וחשוב, שראוי להוציאו לאור. הוא חשוב בהיבט ההיסטורי והפסיכולוגי, וגם באיכויותיו כטקסט תיעודי ופיוטי."
— ננו שבתאי,  הארץ, 6 במרץ 2025