צִילִי אָהֲבָה אֶת הַבְּרֵכָה הַקְּטַנָּה 
וְהַנְּעִימָה שֶׁלָּהּ. הִיא שָׂחֲתָה וְצָלְלָה
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד קָרָה דָּבָר מֻפְלָא...

הַסִּפּוּר שֶׁל צִילִי מַתְחִיל בְּמֵי בְּרֵכָה בְּלֵב מִדְבָּר וְנִמְשָׁךְ בְּמַסָּע אֶל מַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה. הַאִם בֶּאֱמֶת תּוּכַל צִילִי לִחְיוֹת בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת שׁוֹנִים כָּל כָּךְ? 

בַּסִּדְרָה הַגִּלְגּוּל נֶחְשָׂפִים רִגְעֵי הַקֶּסֶם שֶׁל אַחַת הַתּוֹפָעוֹת הַמְּרַתְּקוֹת בְּעוֹלַם הַחַי. יַחַד עִם צִילִי וַחֲבֵרֶיהָ יֶחְווּ הַקּוֹרְאִים אֶת גַּלְגַּל הַחַיִּים שֶׁל הַטֶּבַע וִיגַלּוּ בֵּין הַשּׁוּרוֹת שְׁאֵלוֹת עֲמֻקּוֹת עַל צְמִיחָה, הִתְפַּתְּחוּת וְזֶהוּת. 

אֹרֶן הַרְמָן, חוֹקֵר וְסוֹפֵר עֲטוּר פְּרָסִים, כּוֹתֵב לִילָדִים בְּשָׂפָה פְּשׁוּטָה וּפִיּוּטִית עַל תּוֹפַעַת הַגִּלְגּוּל. סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן לִילָדִים מִי גָּנַב אֶת הַמַּחְבָּרוֹת שֶׁל דַרְוִין נִבְחַר לְמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ, זָכָה בְּשִׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת וְתֻרְגַּם לְאַרְבַּע שָׂפוֹת. 

אֶת הַסִּפּוּרִים מְלַוִּים אִיּוּרֶיהָ מְלֵאֵי הַצֶּבַע וְאַהֲבַת הַטֶּבַע שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת וְהַמְּאַיֶּרֶת מַאיָה שְׁלֵייפֶר.