האם באמת אסתר היה שמה של סבתו של אבי המחברת, ישישה שבשנת 1941 נשארה לבד בקייב הכבושה בדירת המשפחה שנמלטה? מי שמע את המילים ביידיש שאמרה בתמימותה לחיילים הגרמנים ברחוב? ומי עמד בחלון וצפה כשהחיילים ירו בבבושקה והרגו אותה, ב"אגביות רשלנית"?
בקייב ובמטהאוזן, בוורשה ובווינה קטיה פטרובסקאיה חושפת מקטעים מתוך פסיפס משפחתי שבור – המשמש מקור לרומן תקופתי, מרוכז בסיפורים תמציתיים. המחברת כותבת על נסיעותיה אל זירות ההתרחשות, מתבוננת במאה טראומתית, מנופצת לרסיסים, ומציבה בחזית דמויות ששוב לא ניתן לזהות את פניהן. מהימנות מפוקפקת, ייסורי מצפון וחוש הומור עולים מכל משפט בספר הנוקב הזה.