אהבה עד כלות - יד שניה

הסופר שבפנים התפתח תוך כדי הדרכה בסדנאות לכתיבה יוצרת הן בארץ והן בחו"ל ותוך כדי התמודדות אישית של המחברת עם מילים בכתיבת ספריה. הנוסח העברי מתבסס על הנוסח האנגלי שיצא לאור בשנת 1991.

הסופר שבפנים מציג את תהליך הכתיבה כמסע אל הפנים,כאמצעי להרחבת מודעות ומימוש עצמי. כל אחד יכול לצאת למסע כזה ולחוות את ההרפתקאות וההפתעות שמצפות לו בדרך. ליוצאים למסע מציעה המחברת דרך קלה, נעימה אפילו משעשעת, בליווית תרגילים לפיתוח הדימיון, האינטואיציה וכוח היצירה, תרגילים המתאימים לכל גיל.

הסופר שבפנים דן במאפייני סגנונות כתיבה של סופרים בולטים בספרות המערב ובספרות העברית, בכוחה המרפא של הכתיבה, ובכוחה להפעיל את המחשבה והיצירה בכל תחומי החיים.

אישיותו של א“ד גורדון, שהפך לאגדה עוד בחייו, הייתה ממגנטת, ורבים מבני דורו, צעירים ובני נוער, ביקשו להתקרב אליו. מבחינתם הוא היה מופת לכוח רצון, למימוש עצמי ולחיבור עמוק אל העם היהודי ואל ארץ–ישראל. אף על פי שלא כולם הבינו את הגותו, המגע עימו היה מקור לעידוד ולהשראה. מאז מותו של א“ד גורדון, נכתבו ספרים אחדים המנסים להנגיש לציבור את הגותו, אבל הספר הזה אינו אחד מהם. אין בו כל כוונה לבאר והוא גם אינו ביוגרפיה. סיפור חיים הוא קודם כול סיפור, וככזה הוא מנסה להיות תחליף למגע אישי עם אדם יוצא דופן, מורה רוחני משכמו ומעלה, אשר ליחו לא נס, ועד היום מצויים בינינו צעירים וצעירות השואבים ממנו השראה. גלילה רון–פדר-עמית התוודעה לא"ד גורדון באמצעות מתנדבי ´השומר החדש´, אשר כמו קבוצות רבות נוספות, לומדים את משנתו. להפתעתה גילתה שכל מה שידעה עליו מפי השמועה אינו נכון. הוא לא היה "סוציאליסט" והוא מחה נגד חגיגות האחד במאי, הוא לא היה מאבות התנועה הקיבוצית, אלא שאף לקהילות המאפשרות מימוש עצמי של כל יחיד. הוא לא ייסד את "דת העבודה", אלא התנגד למושג הזה שנקשר בשמו. הוא היה בעל תודעה יהודית חזקה וקשר עז לספרות ולמסורת היהודית. הספר העורג מלווה את א"ד גורדון מילדותו ועד יומו האחרון, והוא מצטרף לסיפורי החיים שכתבה גלילה רון–פדר-עמית, ביניהם: ´בעוז ובהדר´ - סיפור חייו של מנחם בגין, ´אומרים אהבה יש´ - סיפור חייו של חיים נחמן ביאליק ו´באור ובסתר´ - סיפור חייו של זאב ז´בוטינסקי.

משה צבי סגל הקדים לספר מבוא מקיף ובו הוא סוקר את בן-סירא וזמנו, מבנה הספר וצורתו הפיוטית, תורתו של בן-סירא, תולדות הספר, שרידיו העבריים ונוסחיו השונים. הטקסט עצמו מואר על-ידי פירושיו של סגל והספר נחתם במפתחות. בפרק על תורתו של בן-סירא במבוא מביא סגל את דבריו של המתרגם היווני שמספר בהקדמתו, שבן-סירא זקנו כתב את הספר כדי שאוהבי תורה ישקדו על משליו כמו על ספרי המקרא, ויוסיפו עוד יותר לעצמם שלמות מוסרית על-ידי חיים לפי תורה.