עלייתן ושקיעתן של ציביליזציות - יד שניה
העם היהודי, גם אם לא כולנו מודעים לכך, נהנה כיום מ"תור זהב" ללא תקדים. העם היהודי משגשג. אך לקח ההיסטוריה הוא שכל תור הזהב בא אל קיצו, שכל שיגשוג סופו שקיעה.
שלום ואלד מביט אחורה על שלושת אלפי שנות יהדות, בחפשו אחר תשובה לשאלה שאין תשובה ממנה: האם לקח זה של ההיסטוריה חל גם על היהודים? האם גם סופנו לשקיעה?
כדי לענות על השאלה הזאת סוקר הספר את רעיונותיהם של לא פחות מ-23 היסטוריונים שכתבו ב-2,400 השנים האחרונות, מתוקידידס היווני של מאה שנה לפני הספירה ועד לג´ארד דייאמונד של המאה ה-21. כל חכמי ההיסטוריה הללו ניתחו את הסיבות שבגינן אומות וציביליזציות צומחות ושוקעות. אף אחת מהן, למעט אסונות טבע, אינה בגדר "חוק ברזל" שאי-אפשר להשפיע עליו או לשנותו, ובלבד שקיים הרצון הקולקטיבי לעשות זאת. מסתבר שראיית הנולד ומנהיגות מדינית ורוחנית מצוינת יכולות לשנות את גורלם של עמים ולעצור את שקיעתם. כלומר: גורלם של היהודים – השאלה אם ימשיכו לשגשג או ישקעו – נמצא כנראה בידם. אחריות כבדה, שבצידה גם הבטחה נפלאה.
עלייתן ושקיעתן של ציביליזציות: לקחים לעם היהודי, ביוזמתו של המכון למדיניות העם היהודי, הוא ניסוי מחשבתי מלומד שכמוהו לא היה מעולם. טקסט מבריק ומרתק לכל קורא, "קריאת חובה" למדינאים ולמי שהיסטוריה היא תחום עיסוקו.
ד"ר שלום סלומון ואלד, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, נולד באיטליה וגדל בשווייץ. למד היסטוריה, כלכלה ופילוסופיה, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת באזל. עבודת הדוקטור שלו, "היסטוריה של ההווה בהגותו של אלפרד ובר", זכתה בפרס ההצטיינות של האוניברסיטה. בעבר שימש ד"ר ואלד כראש היחידה לביו-טכנולוגיה בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD ). כיום הוא מתגורר בירושלים.
בהשפעת גל "מחאות הפייסבוק" בעשור השני של המאה ה-21, הציב פוסט אנונימי, שהתפרסם בפייסבוק בבחירות 2013, דרישה של נשים חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות. הפוסט פרץ את סכר השתיקה וחולל לראשונה בישראל מאבק של נשים חרדיות לייצוג פוליטי.
איך צומחת מחאה דמוקרטית-פמיניסטית במהותה בחברה השוללת את ערכי הדמוקרטיה? בחברה פטריארכלית, שהפרדה בין גברים ונשים היא ערך מרכזי המגדיר את זהותה ואת אורחות חייה של האישה, בחברה שבה "פמיניזם" היא מילת גנאי? בחברה שבה המשפט "כל כבודה בת מלך פנימה" מאומץ כקוד צניעות וכהצדקה להדרת נשים מהמרחב הציבורי? בחברה שבה הממסד שולט על אמצעי התקשורת שממנו מודרות הנשים?
סיפור מאבקן של נשים חרדיות פורצות דרך עומד במרכזו של ספר זה. נשים אמיצות ומרתקות, שהשמיעו את קולן וסדקו את חומת השתיקה סביב אפלייתן. נשים הנאבקות למימוש זכותן האזרחית להיבחר ונגד הדרתן מהשיח הציבורי, מהעשייה הפוליטית וממוקדי הכוח בחברה החרדית. הספר אוצר בתוכו סיפור על נחישות ומנהיגות של קומץ נשים חרדיות, שאימצו את האינטרנט ואת הרשת החברתית פייסבוק כדי לעקוף את הדרתן מהתקשורת החרדית הממסדית. נשים שהיה בהן העוז לנסות לחולל שינוי למרות ההתנגדות הפנים-חרדית והמחירים האישיים הכבדים הכרוכים בכך.
הספר בוחן את היוזמות השונות במאבק לייצוג פוליטי במערכות הבחירות בשנים 2013 ו-2015 ובמרכזן – מחאת הפייסבוק של "לא נבחרות לא בוחרות" וייסודן של שתי מפלגות נשים חרדיות. הוא מתמקד בשיח התקשורתי, ובה בעת משרטט את תהליך התהוותה של מנהיגות פוליטית של נשים חרדיות. מתוקף הדרישה לייצוג פוליטי, התמודדו הנשים עם אימוץ רעיונות פמיניסטיים-ליברליים הסותרים את זהותן החרדית. פעילותן הניחה את התשתית הראשונית לצמיחתו של פמיניזם חרדי.
ד"ר אורלי צרפתי היא חוקרת תקשורת, ומרצה בכירה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. עיקר מחקרה מתמקד באמצעי התקשורת בחברה החרדית, בתקשורת ומגדר ובתקשורת ומחאה. ספרה מאוסלו עד ההתנתקות – המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב"ד ראה אור בהוצאת הספרייה הציונית ואוניברסיטת ת"א. מייסדת ועורכת (שותפה) של "מגדר – כתב עת אקדמי ופמיניזם".
המחיר שלנו:
40
₪
למעלה מ800 - אלף עולים הגיעו לישראל ממדינות ברית - המועצות לשעבר בשנים .1999 - 1989 עולים אלה מצויים בעיצומו של מאבק רווי מתחים עם החברה הישראלית רבת הפנים והניגודים, כאשר הן הקהילה הרוסית והן החברה הישראלית הסובבת נתונות בבירור מקיף של זהותם ותרבותם. המאמרים - המופיעים בספר מבוססים על מחקר פסיכולוגי, סוציולוגי ואנתרופולוגי של העלייה. הם בוחנים את סוגיית המפגש, גיבוש הזהות והתמורה שחלה בעלייה הרוסית בהיבטים הפוליטיים, המקצועיים, החינוכיים, הלשוניים, הדתיים והמשפחתיים; כמו כן מוצג פרוייקט למפגש תרבויות וזהויות בין בני הארץ לעלייה הרוסית.
המחיר שלנו:
39
₪
בעבור חלק גדול מהציבור החילוני נשים חרדיות הן בבחינת חידה מוחלטת. הן מסקרנות חילונים וליברלים, אולי בעיקר נשים, שמתקשים להבין אותן: הן נתפסות גם כקורבנות של חברה דתית אולטרה־שמרנית וגם כקטליזטור לשינוי חברתי־פוליטי בתוך המגזר החרדי עצמו. אז מה באמת קורה שם מעבר למחיצה המפרידה בין נשים לגברים בציבור החרדי? מדוע נשים מופנות לחלקו האחורי של האוטובוס? ממתי חופי רחצה בהפרדה נעשו מובנים מאליהם כל כך? מה הם המנגנונים החברתיים והפוליטיים שבגללם יש החמרה בתקנות הצניעות עד כדי מחיקה של תמונות ושמות של נשים משלטי פרסום? למה הן משתפות פעולה עם הדרתן מהמרחב הציבורי וממוקדי כוח? והאם יש נושאים (דוגמת פגיעות מיניות) שמקוממים אותן והן מוכנות להיאבק עליהם?
המורכבות החברתית־פוליטית של הנשים החרדיות לא פשוטה לפענוח. דת, במיוחד במופע הפונדמנטליסטי שלה, נוטה לטשטש ולהסוות הפעלה של מנגנוני כוח וכפייה כלפי נשים ולשווק אותם לציבור כתגובה הולמת לצרכים דתיים. האומנם אלה הצרכים הדתיים גרידא שקובעים את הקוד החברתי ואת יחסי המגדר בתוך הציבור החרדי? הרי המאבק על הזהות הקולקטיבית של החרדיות מתנהל בזירה פוליטית תוססת ובהקשרים של יחסי כוח.
באסופת מאמרים זו מובאים ממצאים של חוקרות.ים מתחומי המשפט ומדעי החברה, שדנו וניתחו אירועים בולטים ומגמות עכשוויות המקובלות בציבור הנשים החרדיות בישראל. נוסף על כך ערכנו סקר בקרב חרדיות כדי לברר את העמדות שלהן בנושאים מהותיים הנוגעים לעתיד המדינה וגם כדי להבין כיצד הן עצמן תופסות את יחסי הכוחות בין נשים וגברים בציבור החרדי.
המחיר שלנו:
40
₪