אהבה בליל הפשפשים - יד שניה

אלסנדרה הדעתנית וחדת העין מביטה לאחור על חייה. חשוב לה להביא את הסיפור שלה מהצד שלה, ויש לה סיבה טובה לכך. מהדירה הפשוטה בבניין שבו מתגוררת משפחתה ברומא, בשכונה של מעמד הפועלים, היא מקבלת הצצה לסוגים השונים של מערכות היחסים שמנהלים המבוגרים סביבה. אבל כשהיא מביעה משאלה רומנטית, תמיד יימצא מי שיטרח להסביר לה איך תקופת החיזור המלהיבה משתנה בחדות לאחר החתונה לחלוקת תפקידים משמימה וחדגונית. היא לא זקוקה להסברים. על בשרה היא חווה ובמו עיניה היא רואה את הוויתורים מרחיקי הלכת של אימה, פסנתרנית מוכשרת ואצילית.   

אלסנדרה נחושה שלא להיכנע למוסכמות, וכשהיא פוגשת את אהבת חייה נראה שזה גם אפשרי. פרנצ'סקו, פרופסור באוניברסיטה ומתנגד פעיל למשטר הפשיסטי באיטליה, תומך בהשקפת עולמה ומקשיב לה בסקרנות ועניין. במחיצתו מתחדדת אצלה גם תודעה פוליטית אנטי פשיסטית. אלא שכשהמלחמה מסתיימת ומתחוורים הפערים בין האידיאלים והמטרות שבהם האמינה לבין המציאות היומיומית, התוצאות הרות האסון לא מאחרות להגיע. 

מהצד שלה הוא רומן סוחף ורב־עוצמה הכתוב בלשון מרהיבה ונחשב לקלאסיקה מודרנית. הוא ראה אור לראשונה ב־1949 ועתה זוכה לגל חדש של פרסומים ברחבי העולם בזכות איכויותיו הספרותיות והתובנות האוניברסליות שבו, שממשיכות להיות רלוונטיות גם לזמננו.    

אַלְבָּה דֶה סֶספֶּדֶס (1997-1911) הייתה סופרת, משוררת, עיתונאית ותסריטאית חשובה ומצליחה ופעילה פוליטית בשורות הפרטיזנים. זהו הרומן הראשון שלה שמתורגם לעברית. 

הספר גלותו וגאולתו של העם היהודי מציג בפני הקורא תופעה חד-פעמית בתולדות העמים:
כיצד עם מפוזר ומפורד, רדוף ומוכה, מועלה לגרדום ונחנק בתאי גזים – מצליח להבטיח לא רק את המשך קיומו הפיזי לאורך ההיסטוריה, אלא גם ליצור יצירות מופת בתחום המחשבה היהודית ובמקביל: בתחומי המדעים (איינשטיין); הפילוסופיה (מרטין בובר); הכלכלה (ריקארדו, מרקס); הרפואה (פרויד, סאלק, סייבין); הספרות (סול בלו, בשביס זינגר, הרולד פינטר); והאמנות (שאגאל).
זהו סיפורו של עם אשר בניו לקחו חלק בהתקדמות הנחושה של האנושות אל עבר יעדים חדשים: בתרגום המדעים הערביים והפרסיים ללטינית; בהפיכת החקלאות הפיאודלית של אירופה לכלכלת שוק; בתרומה ייחודית לעיור ולקידום תעשייתי; בהכנסת שיטות מימון חדשות כמו הבנקאות ובקידום המחקר התיאורטי והמעשי של העוצמה הגרעינית, והפיכתה לכלי שרת לאדם, אם כי לא תמיד לטובתו...
זהו סיפורו של עם אשר נתן לעולם את המונותיאיזם, אך יחד עם זאת נרדף על ידי תולדותיו: הנצרות והאיסלאם; וזהו העם היחיד בעולם שכוחות-על קמו עליו להשמידו: החל בעמלק והמן, עבור בגלי אנטישמיות ואינקוויזיציה חוצי גבולות, וכלה בתנועות טוטליטריות כמו הנאציזם והקומוניזם – והוא שרד.
בכל אותה עת נמשכה מלאכת היצירה של המורשת היהודית, כשהיא מועברת ממרכז רוחני אחד, גם לאחר שנהרס, למשנהו, כמעין מרוץ שליחים המעביר את מקל היצירה היהודית ומבטיח את קיומה ואת המשך התפתחותה.
זהו אפוא תיאור המעיין, הדתי והכללי, שממנו שאבו אבות האומה וחלוציה את הכוח ואת היכולת להתמודד, נגד כל הסיכויים, כדי להקים מחדש את המדינה היהודית, לגונן עליה ולהבטיח את בניינה כמדינה מודרנית ומשגשגת.

ברחבי הגלקסיה מתפשטת שמועה על קיומו של המוסד האחר – גוף מסתורי שהקים הארי סלדון במקביל להקמת המוסד. אך מהו בדיוק ואיך הוא פועל? האם הוא באמת קיים, או שזהו רק מיתוס מומצא? כל כך מעט כתוב על אודותיו וגם מיקומו נותר עמום.

מציאת המוסד האחר הופכת למשימה בהולה נוכח מסע הכיבושים הבלתי ניתן לעצירה של הפרד. כוחותיו של המוטנט הנחוש אינם מסתכמים בעוצמה צבאית או טכנולוגית, ולכן נדרשת דרך אחרת להילחם בו. התקווה האחרונה היא מציאת המוסד האחר.

ולא רק מי שמנסים לעצור את הפּרד רוצים למצוא את המוסד האחר. הפרד עצמו – המודע לכך שזהו הדבר היחיד שיכול למנוע ממנו את השליטה על הגלקסיה כולה – מבקש לוודא שלא יוכל לפעול נגדו. המרוץ למציאת המוסד האחר נמשך, ולמחפשים מצטרפת גם נערה אמיצה אחת שיוצאת למסע משלה.

במוסד האחר טווה אסימוב עלילה מרתקת שמונּעת משליטה מנטלית ומניפולציות תודעתיות מתוחכמות, ומציף ביתר שׂאת שאלות על כוחם של יחידים ועל האפשרות לבחור בחירה חופשית גם אל מול כוחות כבירים.

אייזק אסימוב הוא מהאבות המייסדים של המדע הבדיוני. את סדרת ההיסטוריה של העתיד, הכוללת את ספרי ״המוסד״, כתב לאורך עשרות שנים והיא אחת מיצירות המופת הגדולות והמשפיעות בתולדות הז'אנר.