עֶרֶב אֶחָד יוֹצְאִים אַהֲרֹן וְעֶפְרוֹנוֹ הַסָּגוֹל לְטַיֵּל בְּעִקְבוֹת הַיָּרֵחַ. כַּאֲשֶׁר הֵם מַגִּיעִים לַיָּם, אַהֲרֹן מְצַיֵּר לְעַצְמוֹ סִירָה וְשָׁט בָּהּ, וְכַאֲשֶׁר הוּא רָעֵב הוּא מְצַּיֵּר מַשֶּׁהוּ לֶאֱכוֹל. כָּךְ נִמְשָׁךְ הַטִּיּוּל בַּיַּבָּשָׁה, בַּיָּם וּבַאֲוִיר עַד שֶׁלְּבַסּוֹף, כַּאֲשֶׁר אַהֲרֹן מִתְעַיֵּף, הוּא מְצַיֵּר אֶת דַּרְכּוֹ עַד לְמִטָּתוֹ. דּוֹרוֹת שֶׁל יְלָדִים גָּדְלוּ עַל סִפּוּרוֹ הַקְּלָסִי רַב–הַקֶּסֶם שֶׁל קְרוֹקֶט גוֹנְסוֹן, וְכָעֵת הֵם מַעֲבִירִים אוֹתוֹ לְיַלְדֵיהֶם.