בן הארץ

הספר עוסק באתגרי החינוך של אנשי ונשות החינוך בישראל כיום, לאחר מגפת הקורונה ושינויים עולמיים ומקומיים. הוא מדגיש את החשיבות של החינוך כיסוד וכקרקע המוצקה שעליה צומחת ומתעצבת דמותה וזהותה של המדינה. הספר מציע כיווני חשיבה פילוסופיים ומעשיים המבוססים על ניסיון מעשי עשיר ורב שנים בשדה החינוך וההוראה ובמחקר האקדמי. המחברים עוסקים בשינויים שדור העתיד חשוף אליהם, שינויים המובילים לפערי ידע וביצוע בין התלמידים למוריהם. הם מעלים שאלות בנוגע לאיכות הידע שהתלמידים צוברים, ומבקרים את התפיסה שהטכנולוגיה לבדה תוכל לסגור את הפערים האלה. לשיטתם נדרש שינוי מבני ניכר במערכת החינוך ובתפקידם של בתי הספר והמורים, וזאת לאחר התאמתם לפדגוגיה מתקדמת ולאמצעים טכנולוגיים חדשים, בבחינת לצפות את הבלתי צפוי ולהיערך לכל תרחיש אפשרי. כל זאת מתוך אמונה שהחינוך הוא כיפת הברזל האמיתית ובת הקיימא של מדינת ישראל.

פרופ' איתן סימון הוא איש חינוך ומרצה בכיר במכללה האקדמית תל חי. כיהן כנשיא מכללת אוהלו, כסגן נשיא המכללה, וכראש בית הספר לחינוך והוראה. הוביל את איחוד מכללת אוהלו עם מכללת תל חי ושימש בתפקיד סגן נשיא מכללת תל חי וראש החוג לחינוך והוראה ותוכנית ה־ M.Teach . פרופ' סימון הוא חוקר בתחומי הכשרת מורים, זהות מקצועית, מנהיגות וחדשנות פדגוגית ובוגר מכון מופ”ת במסלול ניהול מוסדות אקדמיים. פרופ' סימון פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת בין־לאומיים ומקומיים, הוא מציג בכנסים בין־לאומיים ושותף בוועדות המדעיות של כנסים נבחרים.

ד”ר יונית ניסים כיהנה כדיקן הסטודנטים, כראש בית הספר ללימודי המשך וכראש הפקולטה לחינוך במכללת אוהלו וכראש החוג לחינוך והוראה במכללת תל חי. ד"ר ניסים היא מרצה בכירה וחוקרת בתחומי הכשרת מורים, מנהיגות וחדשנות. היא בוגרת מכון מופ”ת, בית הספר לפיתוח מקצועי בהכשרה להוראה והנחיה ובוגרת מכון מנדל בתוכנית למנהיגות אקדמית. פרסמה מאמרים רבים בכתבי עת מקומיים ובין־לאומיים והופיעה בכנסים בין־לאומיים.

בשנת 2015 צייץ נתניהו: ״האתגר הגדול ביותר שאנחנו עומדים בפניו, בחיים שלנו כאזרחי ישראל וכמדינה, זה איום התחמשותה של איראן בנשק גרעיני. מדברים על מחירי הדיור ויוקר המחיה, אך אני לא שוכח גם את עניין החיים עצמם”. ואכן, בעשורים האחרונים למדנו להכיר את איראן דרך אחוזי העשרה של אורניום ומיקומים אקזוטיים של אתרי גרעין; זאת בתיווכם הכמעט בלעדי של פוליטיקאים, משפיעני רשת ופרשנים לענייני ערבים.
למדנו להכיר את איראן כאיום – אך איננו מכירים את איראן.
איראן: החיים עצמם מתאר את ההיסטוריה, הפוליטיקה והטראומות שעיצבו את איראן המודרנית: את דינמיקת היחסים בין החברה למדינה; את גלגולי הקואליציות של אנשי דת עם מעמד הביניים ועם סוחרי הבזאר; את שורשי האיבה של איראן למערב, שכוללים מבצע בריטי-אמריקאי להדחת ראש ממשלה מכהן; ואת יחסי ישראל–איראן בתקופת השאה, יחסים שלימים ימקמו את הסולידריות עם המאבק הפלסטיני בחזית האג’נדה של המהפכה האסלאמית.
לצד אלה, הספר מציג פנינים מהתרבות האיראנית המפוארת ששזורה בשירה פוליטית, ספרות נושכת ועיתונות שוקקת ומראה כיצד כל אלה הניעו ומניעים מהלכים פוליטיים. איראן: החיים עצמם מגשר על פערי הידע והמניפולציות ומניח תשתית להכרת איראן שמעבר לאיום הגרעיני. איראן של החיים עצמם.


פרופ’ ליאור שטרנפלד מלמד במחלקה להיסטוריה ובתוכנית ללימודים יהודיים באוניברסיטת פן סטייט. ספרו הקודם הוא בין איראן לציון: יהודי איראן במאה העשרים (בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד. עברית: הוצאת כתב).