האחים כהן (לא הבמאים)

סטודיו משלהן, הוא מסע מרתק אל ראשיתו של אחד מתחומי היצירה החשובים בתרבות העברית. זהו הספר הראשון שמתעד בשיטתיות ובאופן מקיף את התפתחות המחול האמנותי בארץ ישראל ואת ראשיתו של מוסד תרבות חי ותוסס.

המחול האמנותי הארץ-ישראלי, שייסד ברוך אגדתי, נעשה עד מהרה לזירה נשית מובהקת: 16 נשים, רובן מהגרות מאירופה, הקימו כאן בתי ספר ולהקות, לימדו, יצרו ובנו קהילות ריקוד. הן הביאו עמן שיטות הוראה מאירופה ופיתחו שיטות ייחודיות משלהן, קשרו קשרים עם מוסדות האופרה והתאטרון בארץ, ובעיקר - יצרו שפת תנועה מקומית.

סטודיו משלהן, הד לספרה של וירג'יניה וולף חדר משלך, ממחיש עד כמה בסיסית וחיונית היא זכותן של נשים למרחב יצירה, משאבים וחירות אמנותית. נשות המחול שפעלו בארץ ישראל בימי עיצובה הראשונים של התרבות העברית עשו זאת בתנאים מגבילים, ללא תמיכה ממסדית ובעת שהמרחב הציבורי נשלט ברובו בידי גברים. הן נאלצו ללמד מחול בבתיהן ולהסתמך על המשאבים הדלים שעמדו לרשותן, בלא תשתית חומרית ולפני שהתפתחה כאן מסורת של מחול. ובכל זאת הן יצרו, לימדו והותירו מורשת. זו נמחקה ברובה מהזיכרון הציבורי אך הייתה למסד של המחול הישראלי. 

ספר זה מבקש לחלץ את חלוצות המחול האמנותי הישראלי מן השכחה, לספר את סיפורן, לבאר את חשיבות פועלן ותרומתן של חלוצות המחול האמנותי הישראלי, שהעמידו דורות של רקדנים ורקדניות והטביעו את חותמן על המחול האמנותי הישראלי.

יום אחד, תוך כדי שאני מלמד שיעור מתמטיקה בכיתה ט', קטע אותי אחד מתלמידיי. הוא הרים את ידו ושאל: "אם אתה כזה חכם, למה בחרת להיות מורה?"

בתחילת דרכו כמורה קיבל טל לוריא הצעת עבודה משני בתי ספר שונים. על מנת להכריע ביניהם, טל ניסה לברר מי מהם יוכל להציע לו שכר יותר גבוה, או אפילו תנאים יותר טובים, וגילה שאף אחד מהם לא יכול להציע לו דבר. כך הבין לראשונה שהמנהלים הם רק ברגים בתוך מערכת מבוצרת היטב אשר מתגמלת את עובדיה לפי וותק ולא לפי איכות – מערכת שיש בה יותר מדי ריכוזיות, פחות מדי שותפות, ושאין לה סיכוי להשאיר אצלה מורים חזקים שהחליטו לעזוב. יותר מכל, הוא הבין שזוהי מערכת שאין בה חירות לאיש: למנהלים בשטח, למורים בכיתה, להורים ולקהילות שרוצים את הטוב ביותר עבור ילדיהם, ולתלמידים שנאלצים להיענות לתכתיביה של מערכת מאובנת מדי יום ביומו.

עד הילדים פורש את תהליך ההתפכחות של מורה חדור שליחות, כשנחשף בגובה העיניים לבעיותיה הגדולות של מערכת החינוך הישראלית. מתוך תיאור הבעיות יוצא לוריא לסיפור המאבק שלו ושל הארגון שהקים, "מורים מובילים שינוי". מאבק בארגוני המורים הוותיקים שתוקעים מקלות בגלגלי המערכת החשובה ביותר במדינה. הוא חושף את לחיצות הידיים הסמויות, הדילים, האינטרסים הזרים וכוחות האגו הגדולים שמעצבים מדי יום את כיתות הלימוד של ילדינו. הספר שאתם מחזיקים הוא צלצול השכמה וגם הזמנה לשותפות של מורים, מנהלים, הורים ואנשי ציבור שאינם מוכנים יותר להשלים עם מצב החינוך של דור העתיד.

• מהו "חוק השליש" וכיצד הוא משפיע על מעמדם של כל המורים?
• מדוע 20 בנות אולפנה מנתניה נתקעו בלי מקום ללמוד בו?
• למה רפורמות חינוכיות נקברות בזו אחר זו?
• כיצד יכולים שרי חינוך להתגבר על מעמדם של ארגוני המורים?


טל לוריא הוא מורה, רס"ן במילואים ויזם חברתי. בעל תואר ראשון בהוראה ותואר שני במדיניות ציבורית, גר בצור-הדסה עם אשתו ושלושת ילדיהם.