"השמש שכאילו נתקעה זמן ממושך, כמחוג שעון עצל, בזנית לאדמת המדבר, ניתקה אחיזתה ועשתה דרכה מערבה. ההרים נצבעו בגוני אדום פסטלי. עוד מעט יהיה כאן קר מדי, אמר גריני לעצמו והתחיל לעשות דרכו חזרה אל הרכב שהשאיר מתחת לעץ שיטה רחב צמרת. הוא התכוון לעשות את הלילה בחוות האלפקות או במקום דומה, ולחזור לאותו ואדי כבר למחרת בבוקר. ואז הוא ראה עפיפון בשמים. טיירה, כפי שקראו לזה הילדים בקיבוץ לפני ארבעים שנה. טיירה מנייר פשוט, אולי אפילו נייר עיתון, שנישאה ברוח, אחוזה בחוט בלתי נראה."
אבי מסילתי, נהג שוּפל מיומן, נאלץ להתמודד עם סלע ענקי שנחשף באתר הכרייה המיועד שלו ומחולל צרות צרורות.
חקה פריימן, מפיק של סרטי תדמית לאתרי מורשת, יורד למדבר להתבודד אחרי גירושיו ונתקל בציורי סלע עתיקים הכובשים את כל ישותו. יעקב "גריני" גרינברג, איש מוסד לשעבר, יוצא למסע בהרי הנגב כדי למצוא את האבן המושלמת להציבה על קבר בנו שנהרג בתאונה.
שלושת הגברים הללו – זה שמשווע לבן, זה שמגלה מחדש את בנו וזה שמתאבל עליו – מתייצבים מול הטבע המרתק בצחיחותו, בעוצמתו הגולמית והנצחית, ומחפשים – ומוצאים – בו מענה לחידות חייהם ומזור לנפשם.
קונגלומרט הוא יצירה חסכונית, נזירית כמעט, אך מבעד לפרוזה הצלולה והגבישית שלה ניתן להבחין בשכבות וברבדים של כאב ואהבה, השלמה ותקווה, ובקווי שבר החוצים את חייהם של סלעים וגברים כאחד. זהו הרומן השני של הבמאי והתסריטאי איל חלפון ("האיטלקים באים", "קרקס פלשתינה", "גמר גביע" ועוד), מחבר רב־המכר היו פה לפנינו, ארץ ישראל. מיליון השנים הראשונות, שכתב עם רן ברקאי.