לכאורה, הפרוגרסיביות והפופוליזם הימני הם אויבים מושבעים, אבל בחינה מקרוב מגלה כי רעיונות פרוגרסיביים מתדלקים את יריביהם בכל רחבי העולם. לפי מנהיגים כמו דונלד טראמפ, ויקטור אורבן ומארין לה פן, תרבות הנעורות (Woke), התקינות הפוליטית ופוליטיקת הזהויות השתלטו על המערב, אולם במבחן הקלפי הפופוליזם מנצח פעם אחר פעם. גם בישראל, הציבור הולך ומתרחק מרעיונות פרוגרסיביים, שנתפסים כמטורללים, הזויים ומנותקים, ותחת זאת פונה ללאומנות ולשמרנות. מדוע?

כשלי הפרוגרסיביות מציע תשובה פשוטה: הפרוגרסיביות איבדה את דרכה כי התנכרה להומניזם ולבעיותיהם היומיומיות של האזרחים וזנחה שיקולים מעשיים ואסטרטגיים. הספר מראה כיצד מהפכנות אמיתית הוחלפה ברטוריקה רדיקלית ריקה מתוכן, אשר מכשילה את הנסיונות להרחבת המחנה ומבצרת שבטיות. זוהי קריאה לתיקון דחוף בדמות שיבה לעקרונות אוניברסליים ולדגש על מבחן התוצאה ככלי לשיקום השמאל ולבניית כוח פוליטי.

יריב מוהר הוא סוציולוג, חוקר טרור, מחאות ואלימות פוליטית, ופעיל ותיק בארגוני זכויות אדם. שימש סמנכ"ל בארגון "אמנסטי ישראל", וכיום מוביל את "המחנה הפרו-אנושי" ואת "היוזמה לביטחון וזכויות האדם".