"מה עונה ישראלי מבוגר כשנשאל מה שם הספר האחרון שקרא בימי חייו?
– אם אני לא טועה, זה היה "חסמבה בבית האסורים"…"(מוסינזון)
ספר זה מכיל אסופת אמרות הומוריסטיות, סרקסטיות על מגוון רחב של נושאים ומקצועות מחיי היום-יום של כולנו.
משה הומי, בעל תואר M.Sc במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. שימש מדריך ומרצה למתמטיקה ומחשבים באוניברסיטה העברית, תל-אביב, באר-שבע, הטכניון והאוניברסיטה הפתוחה. כמו כן שימש מורה להכנה לבגרויות בבתי ספר תיכוניים. היה הבעלים של בית הספר "משכל" ברמת גן ללימוד מחשבים ותכנות לבני נוער. הומור היה תמיד ועודנו חלק חשוב ועיקרי מחייו.
פרסם בעבר שלושה ספרים: "אנתולוגיה" (שירה), "התלמיד והמחשב" וצקצוקי הומור.
כיצד מצטיירת חיפה בספרות העברית? איך מדמיינים עיר וכיצד כותבים עליה? מה בין העיר הכתובה לעיר הממשית, ומה אפשר ללמוד מן הספרות הענפה שנכתבה על חיפה? דיוקנה הספרותי של העיר חיפה עומד במרכז ספר זה. חן בר־יצחק משרטטת את דמותה של העיר בספרות, את היחסים בין הקבוצות השונות החיות בה זו לצד זו וזו עם זו ואת יחסי האדם והטבע בה, ודרכם בוחנת סוגיות יסוד בחברה הישראלית. שלא כמו ירושלים ותל אביב, שהַכּתיבה עליהן רוויה סמליות ערכית המשקפת תפיסות עולם מובחנות ומוגדרות, חיפה אפשרה לכותביה יצירה משוחררת, ניסיונית ומלאת דמיון עשיר. סופרים וסופרות כתבו על חיפה הדמיונית ועל חיפה הבנויה, זו שנמצאת על רכס הר ונושקת לים, שברחובותיה נשמעות שפות שונות, הגונזת היסטוריה ייחודית ומזמנת למשוטטים בה מרחבים בנויים ומרחבי טבע. באלטנוילנד של בנימין זאב הרצל חיפה היא עיר עתיד דמיונית, אוטופיה, ומאז ועד ימינו אלה היא לובשת ופושטת צורה בספרות, מגיבה לשינויים המתחוללים בעיר הממשית ובה בעת יוצרת אותם, ומזמינה חשיבה על מקורותיה, על ההווה שלה ועל עתידה האפשרי. בר־יצחק נעה בספרה בין הכתבים ובין העיר, בין מקומות שונים לעלילות מגוונות, ועל בסיסם היא מציעה מודל תאורטי ומתודולוגי חדש לחקר ערים בספרות, המסתמך על תיאוריות מהלימודים האורבניים, ובוחנת בעזרתן אסטרטגיות פואטיות ייחודיות לייצוגי העיר ואת הנושאים המרכזיים בכתיבה עליה, ובהם אוטופיה ואוטופיזם, זיכרון ונוסטלגיה (בעיקר לחיפה המנדטורית), ואת השיח בין הספרות העברית לספרות הערבית על העיר.
המחיר שלנו:
70
₪
וזה מה שנהיה בעוד עשר שנים ־ מדינה קשה, אכזרית, לאומנית, גזענית, קנאית, שטופת רצח וטרור ונקמה ומוות ואש וטילים ואלימות ועוד מוות ועוד אלימות"
מתוך המאמר "איזו ישראל תתקיים בשנת 2025 ? " מיום 21.9.15
ישראל 2025 . האמיצים והנחושים בקרב השמאלנים המיואשים מתעדים את מחשבותיהם, לפעמים באופן כפייתי, ומפרסמים אותן בציבור. למעט מתי מעט הם כבר לא מאמינים בשינוי, אלא מבקשים מחילה והכרה עתידית משר ההיסטוריה, מילדיהם, מהנוקמים וצאצאיהם. האם יש ערך בכתיבה בעת דיסטופיה? כיהודים בישראל חובה עלינו להשיב: אם עזתים מוצאים בה ערך, גם אנחנו נמצא. קובי ניב מתעד מאז 2012 את התהום הפעורה הניבטת מבעד לסדקי המציאות. מאז התרחבו הסדקים והתקרבה התהום. הפוליטיקה, החברה, הכלכלה, הדת, הצבא, העדתיות, השחיתות, הבורות. לו היינו מגבירים את הקיטוב במקום לטשטש אותו, לו היינו נאבקים במקום להיכנע, אולי היינו ניצלים מהגורל שאותו ניבא ניב ללא רחמים.
אסף דוד
קובי ניב מביא כאן אסופת מאמרים נבואיים כמעט, המעזים לומר אמת נוקבת, כואבת, מכוערת לעתים, מפחידה לעתים קרובות, אמת שמעטים מעזים לומר, בגבורה, באומץ, בהומור, בציניות, ובלב פתוח, שותת דם לעתים. הוא מדבר על כל נדבך של קיומנו כאן, ובעיקר מאיר אלומת אור עזה על פניו של העם היהודי בארצו, כפי שהם משתקפים מכל מעשה שלנו כמעט, ובעיקר מכל מה שאנו מעוללים לעם הפלסטיני. הוא מאיר את הבורות, את הגזענות, את האלימות, את הרהב, את הטמטום. איש אינו חף מכל אלה, לא מימין ולא משמאל, והוא מציב בפנינו מראה שכמעט אי אפשר להסתכל בה. קובי ניב הוא נביא. הוא יודע לאן הדברים מובילים, שנה לפני טבח השביעי באוקטובר הוא כתב מאמר שבו הוא מזהיר אותנו מפני הדם, מפני התכריכים, והוא ממשיך להזהיר. הדבר היחיד שחסר הוא מי שיקשיב .
אליענה אלמוג
קובי ניב , יליד 1947 , הוא סופר, פובליציסט, סטיריקן ותסריטאי. אתר המרשתת שלו - קובי ניב. ספרים. מאמרים. דברים אחרים
המחיר שלנו:
96
₪