הספר המקומות הריקים של יהודית הנדל הוא מונוגרפיה מקיפה ראשונה מסוגה המוקדשת לסופרת, כלת פרס ישראל, ולמכלול יצירתה. הנדל (1921–2014) פרסמה במהלך חייה עשרה ספרים והפכה לאחת הסופרות הבולטות בספרות העברית והישראלית. עם זאת, לצד ההכרה וההערכה שיצירתה זכתה להן, נשארה הנדל בשולי הקאנון הספרותי והזיכרון התרבותי הקולקטיבי. ספר זה מבקש להאיר את יצירתה באור חדש. נדונות בו יצירותיה המוּכּרות, ובהן ספרה הנחשב הכוח האחר (1984), ולצידן נבחנים ספריה הידועים פחות, כמו גם סיפוריה המוקדמים והנשכחים משנות הארבעים, שפורסמו בעיתונים ובכתבי העת וסללו את דרכה לספר הביכורים אנשים אחרים הם (1950). חומרים מעיזבונה הספרותי של הנדל, שטרם זכה לעיון מחקרי, נחשפים כאן לראשונה ומביאים לידי גילויים מפתיעים ותובנות חדשות באשר להנדל וליצירתה. חומרי העיזבון כוללים בין השאר נובלה גנוזה, שזוכה בספר לעיון נרחב, וטקסט אוטוביוגרפי שעליו עבדה הנדל בעשור האחרון של חייה.
פרקי הספר – הנעים משנות כתיבתה המוקדמות של הנדל ועד לספרה האחרון, המקום הריק (2007) – מציעים מבט חדש על הסופרת ועל יצירתה, על היחסים המרתקים שטוותה בין ה"ספרות" ל"חיים", על הפואטיקה המלנכולית שלה לצד הניסיון לצעוד אל "מעבר למלנכוליה" וגם על "המקום הריק" כמוטיב דומיננטי בכתיבתה. "המקום הריק" הנדון בספר מִתקשר גם למקומה החסר של הנדל בהיסטוריוגרפיה ובקאנון הספרותי.