לאבד רומן

רוסיה, 17 ביולי :1918 אנסטסיה רומנוב, בתו של הצאר, מובלת על ידי המשטרה החשאית יחד עם כל בני משפחתה אל מרתף קר וחשוך בסיביר, שם הם עומדים מול כיתת יורים ומוצאים להורג. סוכני המשטרה טוענים שאיש לא שרד .

גרמניה, 17 בפברואר :1920 אישה צעירה נמשית מתעלה, רועדת מקור ומבוהלת. היא מסרבת להסביר כיצד הגיעה למים הקפואים, ובדיקה מגלה כי גופה מכוסה צלקות. כאשר היא סוף סוף מסכימה לדבר, הצעירה המסתורית טוענת שהיא אנסטסיה רומנוב, היורשת היחידה של משפחת הצאר המנוח, ששרדה את רצח משפחתה. טענתה מציתה סערה ארוכת שנים בגרמניה, ששיאה במשפט מתוקשר .

הרומן ההיסטורי המרתק אני הייתי אנסטסיה, המבוסס על אירועים אמיתיים, מלווה את ימיה האחרונים של שושלת רומנוב בימים שאחרי המהפכה, את ההידרדרות מחיי מותרות ועושר לחיים פשוטים הרחק מביתם , את היחסים שנרקמו עם החיילים שנשלחו לשמור עליהם , את התקווה להינצל והתדהמה כשהבינו שגורלם נחרץ . במקביל הוא מספר את סיפורה של אנה אנדרסון, האישה שטענה עד סוף ימיה שהיא–היא הנסיכה האבודה אנסטסיה ויצרה תעלומה שנפתרה רק שנים לאחר מותה .

אני הייתי אנסטסיה הפך לרב–מכר מייד עם צאתו לאור , ממש כמו ספריה האחרים של אריאל לוהון, שם קוד הלן   והנהר הקפוא. לוהון מיטיבה לספר סיפורים היסטוריים, מלאי דרמה ומתח, בכיכובן של נשים אמיתיות .

“הפרוזה הקולחת ורבת–ההבעה של לוהון מעבירה את הקורא אל עולם אחר, ברומן היסטורי דרמטי, מותח ומספק . “  יו–אס–איי טודיי

“מסקרן, מפתיע , סוחף ומרתק לחלוטין. אריאל לוהון פורשׂת סיפור מורכב במיומנות, בסגנון ובחמלה . “ ליסה וינגייט

חייל מילואים חוזר מהמלחמה, ומגלה שהעברית נעלמה לו. 

שם, בעזה החרבה, הוא ראה גרפיטי, "התחלנו לדבר בערבית", אז הוא התחיל. לדבר ערבית. 

דווקא כשגיבור כל מה שזז חייב למות פושט את המדים, מתחילה הלחימה. הוא נאבק ללא הצלחה להשיב לעצמו את העברית, נאלץ לעמוד אילם מול ועדות של משרד הביטחון, ללמד סִפרות בתיכון ללא מילים, להציל את חיי המשפחה שלו בלי יכולת להסביר למה הנעליים הצבאיות עדיין במרפסת. הוא מוצא מעט שקט רק עם הילד שעוד לא יודע לדבר, אבל עוד רגע יתחיל. 

בינתיים, הוא מתעד במחברת את מה שקורה לו וסביבו, את התפרקות העולם, את התפוררות הוודאות. הרוב קרה באמת.

כל מה שזז חייב למות הוא רומן ביכורים מטלטל ומסעיר, המבקש לבחון את המציאות של החוזרים הביתה מן המלחמה, את השבר בקו ההגנה של האנושיות, ולהתבונן מקרוב על בני האדם שעדיין צומחים באדמה הזאת.

עידו שיר־וקנין הוא אב לשניים, מורה וחייל.