הגניוס הישראלי

עוד לפני הקמת המדינה, וגם שנים רבות אחר כך, לא היה דוד בן-גוריון מנהיג אהוד בימין, בלשון המעטה. אך כמחצית המאה לאחר מותו, מגיע חגי סגל, בן למשפחת לוחמי אצ"ל ותושב עפרה, לתובנות מפתיעות בנוגע לאיש שהכריז על הקמת המדינה. במסע ארכיוני מרתק הוא חושף צדדים בלתי מוכרים בדמותו של "הזקן", כמו המיתוג המשיחי שלו במערכת הבחירות השנייה לכנסת, יחסו המורכב ליהדות התפוצות וקרבתו המפתיעה לאישים כמו המשורר אורי צבי גרינברג ואפילו מנחם בגין.

משיח בשדה בוקר מגלה בן-גוריון אחר – ראש ממשלה שהתנ"ך היה קוד ההפעלה המוצהר שלו; שנהנה להתנצח עם חברי כנסת דתיים אך רחש כבוד עמוק לתלמידי חכמים; איש מדון, לכאורה, שידע לטוות קשרים מפתיעים עם יריביו הפוליטיים הגדולים ביותר. סגל מצייר דיוקן חדש של המנהיג שעיצב את פני המדינה. מתוך עמדה צנועה של "מבקר נלהב", הוא שופך אור על אוצרות ארכיון מרתקים שנעלמו מעיני החוקרים המקצועיים ומציע פרשנות מקורית ומפתיעה לדמותו של בן-גוריון – כזו שעשויה לשנות את האופן שבו תפסנו עד כה את ראש הממשלה הראשון ואת מורשתו. מבין שורות הספר מבצבצת ועולה גם הצעה לפיוס לאומי ולשותפות גורל בימי מלחמה.

תיאודור הרצל חוזה המדינה, הלך לעולמו ב-1904, והוא בן 44 שנים. כעבור שלוש שנים הלכה לעולמה גם רעייתו ז'ולי לבית נשאואר, בגיל 40. לבני הזוג הרצל נולדו שלושה ילדים: פאולינה, הנס וטרודֶה. גורלם של הצאצאים לבית הרצל היה מר. כולם סיימו את חייהם בנסיבות טרגיות ובטרם עת. פאולינה נפטרה בבורדו שבצרפת ב-1929 בגיל 39, מכורה לסמים וחולת לב. שלושה ימים לאחר מותה אחיה הנס, שסבל מבעיות נפשיות כל ימיו, התאבד בירייה. השניים נקברו יחד. הבת השלישית, טרודה, נישאה ונולד לה בן, נכדו היחיד של הרצל. גם טרודה סבלה מבעיות נפשיות ואושפזה תכופות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היתה מאושפזת כחולה כרונית ובהמשך הועברה למחנה הריכוז קונילמליםטרייזנשטט, שם נספתה ב-1943. בת 50 היתה במותה. בנה היחיד, סטפן תיאודור נוימן, נשלח לפני המלחמה לאנגליה ובהמשך שירת בצבא הבריטי ובקהילת המודיעין. ב-1946, משנודע לו מה עלה בגורלם של הוריו, התאבד בקפיצה מגשר. בן 28 היה במותו.

סיפורה האישי של משפחת הרצל חושף חיי נישואים אומללים של ההורים וגורל מר ואכזר של צאצאיהם. קשה להאמין שמקבץ כזה של אירועים טרגיים פקד משפחה אחת, ולא סתם משפחה מן השורה, אלא את משפחתו של מי שכונה "מלך היהודים", האיש שחזה את המקום שישמש כבית ליהודי העולם וילדיו שלו היו לנסיכים ללא בית.