ספר זה הוא תיאור הרעב האינדיווידואלי של הגאון להכרה על־ידי החברה. זהו רעב אישי ללא טינה חברתית מרדנית, ללא מוסר השכל שיש עמו בשורה. עיקרו הוא עולמו הפנימי של הגיבור.
רעב מבוסס על הרבה יסודות אוטוביוגרפיים אותנטיים, וכאשר הופיע לראשונה בשנת 1890, הפך את המסון בן־לילה מאלמוני לסופר ידוע. הספר הופיע בעברית בשנת 1899, ועם התחדשות העניין ביצירותיו של המסון תורגם לעברית מחדש.