צורות הזמן והכרונוטופ ברומן - יד שניה
לדעת אנשי רוח רבים ברחבי העולם, מיכאיל בכטין הוא חוקר הספרות והתרבות החשוב ביותר שהצמיחה המאה העשרים. גדולתו של בכטין מתבטאת, בראש ובראשונה, בראייה התרבותית הרחבה שלו, ראייה אדירת היקף ובה במידה חודרת מעמקים. על בסיס היכרותו האינטימית עם התרבות המערבית, מספרות יוון העתיקה ועד ימינו, יצר בכטין מפת ספרות מדהימה בהיקפה ובעושר הפרטים שלה וסימן בה – כסופר גדול של רומן מסע מרתק – מסלולים נפתלים ועם זאת הגיוניים להפליא.
במסה "צורות הזמן והכרונוטופ ברומן", שנכתבה בשנים 1937-1938 אך ראתה אור לראשונה רק ב-1975, משרטט בכטין את המפה הכוללת של עולמו התרבותי; על רקע מפה זו מתרחשים מסעותיו התרבותיים הספציפיים יותר, שבהם הוא מתמקד בתקופות ובסופרים מסוימים (רבלה, דוסטויבסקי ואחרים). במסה זו הוא גם פיתח את מערכת המונחים הסוגסטיבית – ובראשה את המונח "כרונוטופ" – שאפשרה לו לנוע בחופשיות במרחבי תרבות עצומים. בדומה להוגים גדולים אחרים, בכטין גם העשיר את מילון המונחים שלנו. מילים כגון "דיאלוג", "פוליפוניה", "קרנבל", "דיבר", וכמובן, "כרונוטופ", נטענו בכתביו במשמעויות חדשות ומפתיעות והפכו לצפנים הכרחיים בכל שיחה של אנשי תרבות בני זמננו.
לדברי בכטין, התופעות המעניינות ביותר נוצרות בגבולות שבין התרבויות, בקווי התפר. תפיסה זו הולמת גם את מאמרה של הלנה רימון , "הזמן והמקום של מיכאיל בכטין", שבו נעשה ניסיון להתחקות אחר דרך מחשבתו של בכטין על רקע שתי תרבויות, הישראלית והרוסית, ובמסגרת היסטורית משולשת: המחצית השנייה של שנות השלושים בברית המועצות (בעת שנכתבה המסה), שנות השבעים (שבהן ראתה אור לראשונה) ותחילת המאה העשרים ואחת (כאשר היא מופיעה לראשונה בעברית). מאמרה של הלנה רימון מתבסס על כתב היד המקורי של המסה שנתגלה בארכיון בכטין ומכיל חומרים מפתיעים, העשויים לשנות את תדמיתו המקובלת של בכטין. במאמר, וכן בביאורים המלווים את המסה, הסתייעה רימון בחומרים לא-שגרתיים נוספים, כגון שיחות עם תלמידיו ומכריו של בכטין
משה ביירך נולד בשנת 1918 בפביאניץ, פולין. היה מתלמידי ישיבת 'עץ חיים' שבקאליש. בשנת 1939 ארגן קבוצת חברים שעמם יצא לדרך רבת טילטולים ותלאות אל שטחי פולין שנכבשו על ידי הסובייטים, ובין השאר נקלע לעיירה ז'לודוק והיה עד לכיליונה. הצליח לחמוק ממחנה העבודה 'טודט' שבלידא, וביחד עם פסיה בת ז'לודוק ורעייתו לעתיד, הגיע אל גדוד הפרטיזנים הגדול של טוביה ביילסקי ואחיו(ראה טוביה ביילסקי באתר). עם השחרור חזרו הוא ופסיה לז'לודוק, ושהו בה עד תום המלחמה-אז נודע לו כי משפחתו העניפה נספתה כמעט כולה בשואה. משה ביירך היה ממקימי ארגון 'הבריחה' ובין הראשונים שהגיעו בדרכי הבריחה לאיטליה. בנובמבר 1945 עלה ארצה, התיישב בגבעתיים והקים בה את ביתו.
המחיר שלנו:
35
₪
אישיותו של א“ד גורדון, שהפך לאגדה עוד בחייו, הייתה ממגנטת, ורבים מבני דורו, צעירים ובני נוער, ביקשו להתקרב אליו. מבחינתם הוא היה מופת לכוח רצון, למימוש עצמי ולחיבור עמוק אל העם היהודי ואל ארץ–ישראל. אף על פי שלא כולם הבינו את הגותו, המגע עימו היה מקור לעידוד ולהשראה. מאז מותו של א“ד גורדון, נכתבו ספרים אחדים המנסים להנגיש לציבור את הגותו, אבל הספר הזה אינו אחד מהם. אין בו כל כוונה לבאר והוא גם אינו ביוגרפיה. סיפור חיים הוא קודם כול סיפור, וככזה הוא מנסה להיות תחליף למגע אישי עם אדם יוצא דופן, מורה רוחני משכמו ומעלה, אשר ליחו לא נס, ועד היום מצויים בינינו צעירים וצעירות השואבים ממנו השראה. גלילה רון–פדר-עמית התוודעה לא"ד גורדון באמצעות מתנדבי ´השומר החדש´, אשר כמו קבוצות רבות נוספות, לומדים את משנתו. להפתעתה גילתה שכל מה שידעה עליו מפי השמועה אינו נכון. הוא לא היה "סוציאליסט" והוא מחה נגד חגיגות האחד במאי, הוא לא היה מאבות התנועה הקיבוצית, אלא שאף לקהילות המאפשרות מימוש עצמי של כל יחיד. הוא לא ייסד את "דת העבודה", אלא התנגד למושג הזה שנקשר בשמו. הוא היה בעל תודעה יהודית חזקה וקשר עז לספרות ולמסורת היהודית. הספר העורג מלווה את א"ד גורדון מילדותו ועד יומו האחרון, והוא מצטרף לסיפורי החיים שכתבה גלילה רון–פדר-עמית, ביניהם: ´בעוז ובהדר´ - סיפור חייו של מנחם בגין, ´אומרים אהבה יש´ - סיפור חייו של חיים נחמן ביאליק ו´באור ובסתר´ - סיפור חייו של זאב ז´בוטינסקי.
המחיר שלנו:
45
₪