רחם מלאכותי: אתיקה, הלכה ומשפט

במאמר הפותח את האסופה כותב שמואל ארליך שפירוש החלום אפשר לפרויד לגלות כי ״חיי הנפש, על חלקיהם הלא־מודעים, עשירים ויצירתיים אך גם מורכבים ובעייתיים הרבה יותר מהתמונה הנפשית המצומצמת והמוגבלת יחסית שמשתקפת באמצעות המודעות". חקר החלום מוביל לעולמות נרחבים, מורכבים ופוריים, הן בעבודה הן בכתיבה הפסיכואנליטית. גם היום, 125 שנים אחרי פרסום פירוש החלום, העבודה עם החלום והכתיבה עליו מאתגרות את הדמיון.

תשעה כותבים - שמונה פסיכואנליטיקאים ואומן אחד - חוזרים באסופה זו אל החלום מנקודות מבט עכשוויות ומגלים בו פנים נוספות. שמואל ארליך ואיתמר לוי מתווים את הפרספקטיבה ההיסטורית של פירוש החלום;
יוסי טריאסט מרחיב את נקודת המבט הקלסית ונוגע ברבדים חברתיים ופוליטיים; ענת ברעם קרובה יותר לגישה הקלייניאנית, שרה קולקר נוטה לגישה הוויניקוטיאנית ודנה אמיר ואבנר ברגשטיין קרובים למסורת ביון. חגית אהרוני ויונתן הירשפלד, האומן שבחבורה, מרחיבים את השיח הקליני ודנים בקשר שבין החלום לבין הספרות והאומנות.

עם כל העושר והידע שצברה הפסיכואנליזה מאז ימי פרויד, החלום מזכיר לנו, ושוב בניסוח של שמואל ארליך, "שאנו נמצאים לנצח בעמדת הלא יודעים, ושאנו מנסים כמיטב יכולתנו לגלות צפונות ומשמעויות".

השפה העברית עמדה בליבו של שיח ציבורי תוסס שהתנהל בעיתונות היהודית מאמצע המאה התשע עשרה ועד לערב מלחמת העולם הראשונה. האם העברית היא לשון הקודש, שפת התנ״ך או השפה הלאומית היהודית? האם יש עברית נכונה, ומי קובע זאת? וכיצד ניתן להפוך את הלשון ההיסטורית והמקודשת לשפת תרבות ותקשורת מודרנית?

העברית מסמל למציאות: שיח על שפה מתחדשת עוקב אחר הדיונים על השפה העברית שהתנהלו בעיתונים בעברית, ביידיש ובגרמנית, ומתאר את הגישות השונות בציבור היהודי למהותה של השפה העברית, תפקידה ועתידה. רבים ממשתתפי השיח, ובהם משכילים, לאומיים ואורתודוקסים, ראו בסוגיית העברית המתחדשת מרכיב מרכזי בזהותם כיהודים מודרנים ובתפיסת העתיד שלהם בתקופה של שינויים חברתיים ופוליטיים דרמטיים. הפולמוסים החריפים בנושאי ספרות, פוליטיקה וחינוך גם השפיעו על התפתחות העברית בפועל.

העברית מסמל למציאות בוחן את חידוש השפה העברית כפי שהוא עולה מן הדיון הער בעיתונות היהודית. הספר מציע הבנה חדשה במקורותיה של התרבות העברית המודרנית, הממשיכה להיות מושא לדיון עד היום.