בין גרגרֵי החול צִדפָּה נסתֶרת
בתוכה הבטחה מתוקה
פנינת אור מרוסנת זוהרת
זורקת מבט ושוב מסתגרת.
מושקא קליין רושמת בשיריה מַפה
לחדרי הלב, שבילֵי רגשות
בחיפוש אחַר הנסתר,
אחַר אור והארה.
מושקא קליין, נשואה ואם לשלושה, בעלת תואר ראשון בהוראה.
"אני כותבת קרוב ל-12 שנים," מושקא מספרת. "בהתחלה השירים נשארו במגירה, ועם הזמן התחלתי לשלוף אותם ולשתף, אבל רק את המעגל הקרוב אליי. לכמה שירים חברה קרובה אפילו העניקה כנפיים של לחן. החלום לצאת איתם לעולם היה שמור בקטן, ולאט לאט התחיל לפעום חזק יותר, עד שהוא בעט אותי החוצה: קומי, לכי, עופי הכי רחוק שיֵש. והחלום שלי? לגעת. להזיז מיתר נסתר בלב, להציף איזה רגש, לטעת תקווה קטנה, לעורר עוד כוונה."