זבלאנושי - יד שניה

עוד לפני מתקפת 7 באוקטובר נדמָה לעתים הרחוב הישראלי לשדה קרב. ה"חייל" היה נערה בת 17 שנשכבת על אחיה כדי להגן עליו מפני רסיסי טיל בשדרות ונהרגת, אדם בן 79 שנפצע באורח אנוש מדקירות מחבל אך בכוחותיו האחרונים יוצא להזהיר אחרים, או עובר אורח שקופץ אל מימי הירקון המזוהמים כדי להציל חותרת שטבעה.

גיבורים ללא מדים מספר את סיפורם של הישראלים שמעשיהם החד־פעמיים דרשו החלטה ופעולה שאינן מובנות מאליהן: להציל חיי אחרים במחיר סיכון חייהם שלהם. סיפורם של אלה שזינקו ממקומם הבטוח כדי להציל את הזולת אל מול טרור רצחני או אל מול פגעי הטבע.
צה"ל מעניק צל"שים לחיילים שמפגינים עוז רוח בקרב, אולם האזרחים שפועלים כך, ולעתים משלמים בחייהם, נשארים בצל.

גיבורים ללא מדים מתאר ברגישות את סיפור הגבורה האזרחית בישראל משנות ה-50 של המאה הקודמת ועד 7 באוקטובר 2023: רגע ההחלטה, התעוזה, החרטות, המחירים, הפחד מפני נקמת דם, השאלות המוסריות, מיהו הגיבור? היכן גדל והתחנך? ואם היה זה שנית – האם היה זה אחרת?

אמילי עמרוסי היא סופרת, מרצה, מגישת רדיו ואשת תקשורת ישראלית. בין היתר חיברה את סדרת רבי־המכר "הפרשה – פרשת השבוע לילדים" (ידיעות ספרים).
דב קלמנוביץ' הוא מייסד ארגון "זוכרים" והפצוע הקשה הראשון של האינתיפאדה הראשונה. לשעבר יו"ר הארגון היציג של נפגעי הטרור והאיבה ומייצגם בארץ ובעולם, ומשנה לראש עיריית ירושלים.

בספר בוחנים את תורתם של הקדמונים לאור התגליות החדשות ביותר של המדע.
בספר ישנה הוכחה כי העימות בין תורת האבולוציה לתורת הבריאה היה חסר יסוד מכיוון שספר בראשית ומקורותיו משקפים את הרמות הגבוהות ביותר של הידע המדעי.

בעבור חלק גדול מהציבור החילוני נשים חרדיות הן בבחינת חידה מוחלטת. הן מסקרנות חילונים וליברלים, אולי בעיקר נשים, שמתקשים להבין אותן: הן נתפסות גם כקורבנות של חברה דתית אולטרה־שמרנית וגם כקטליזטור לשינוי חברתי־פוליטי בתוך המגזר החרדי עצמו. אז מה באמת קורה שם מעבר למחיצה המפרידה בין נשים לגברים בציבור החרדי? מדוע נשים מופנות לחלקו האחורי של האוטובוס? ממתי חופי רחצה בהפרדה נעשו מובנים מאליהם כל כך? מה הם המנגנונים החברתיים והפוליטיים שבגללם יש החמרה בתקנות הצניעות עד כדי מחיקה של תמונות ושמות של נשים משלטי פרסום? למה הן משתפות פעולה עם הדרתן מהמרחב הציבורי וממוקדי כוח? והאם יש נושאים (דוגמת פגיעות מיניות) שמקוממים אותן והן מוכנות להיאבק עליהם? 

המורכבות החברתית־פוליטית של הנשים החרדיות לא פשוטה לפענוח. דת, במיוחד במופע הפונדמנטליסטי שלה, נוטה לטשטש ולהסוות הפעלה של מנגנוני כוח וכפייה כלפי נשים ולשווק אותם לציבור כתגובה הולמת לצרכים דתיים. האומנם אלה הצרכים הדתיים גרידא שקובעים את הקוד החברתי ואת יחסי המגדר בתוך הציבור החרדי? הרי המאבק על הזהות הקולקטיבית של החרדיות מתנהל בזירה פוליטית תוססת ובהקשרים של יחסי כוח.

באסופת מאמרים זו מובאים ממצאים של חוקרות.ים מתחומי המשפט ומדעי החברה, שדנו וניתחו אירועים בולטים ומגמות עכשוויות המקובלות בציבור הנשים החרדיות בישראל. נוסף על כך ערכנו סקר בקרב חרדיות כדי לברר את העמדות שלהן בנושאים מהותיים הנוגעים לעתיד המדינה וגם כדי להבין כיצד הן עצמן תופסות את יחסי הכוחות בין נשים וגברים בציבור החרדי.