יעל היא נסיכת הפקולטה, המועמדת הבטוחה לאחד מקומץ התקנים הנחשקים, עליהם מתחרים כל שאר הדוקטורנטים בהיאבקות בוץ חופשית. היא סטודנטית מצטיינת, ובדיוק סיימה מאמר שללא ספק עומד להתפרסם בכתב עת מוכר, המנחה שלה מוערך ומעריך אותה והיא מועמדת לפרס חשוב. בעלה ההייטקיסט וסביבתה הקרובה יכולים להתייחס לקריירה האקדמית שלה כתחביב, אבל יעל יודעת לאן היא רוצה להגיע. היא שאפתנית, נחושה ולא רואה אף אחד ממטר.
אך כשהיא חוזרת מחופשת לידה, אחרי שהצליחה בעזרת משמעת הברזל המפורסמת שלה להוריד את כל מה שהעלתה, היא מגלה שחזרה לתחתית הסולם. אף אחד לא מחכה לה, לא מתחשב בה ולא מבין אותה, ולטפס בעקבים עם תינוק על חומות של אדישות זה לא פשוט, וגם לא להתמודד עם רות, סגנית הדיקן הקשוחה, שנראה ששונאת נשים בכלל ואימהות ואותה בפרט.
אבל הכי קשה לה להתמודד עם האמירה של רות: "אני מבינה שהחלטת לוותר על להיות אקדמאית כדי לשחק אמא." הניסיון להתמודד עם האמירה הזו תרדוף את יעל ותדחוף אותה לקבל החלטה שתטלטל את יסודות עולמה.
מדרגות זכוכית מתאר בלשון עכשווית, קלילה וישירה, את התמרונים האינסופיים והסלאלומים המסוכנים ששוכנים בין הקריירה לאימהות, בין הבית והחוץ ובין היחד והנפרד.
בספר הביכורים שלה מתארת אולגה פרישמן מציאות מקוממת מגובה העיניים, בלי להתנצל ובלי להתבלבל, ויוצרת חוויית קריאה ממגנטת, סוחפת ומוכרת עד מאוד.
״גם אני ניסיתי לברוח מכאן. רציתי לטפס מהבור, לצאת מליפתא. אבל המקום הזה שואב, שואב בעיקר אנשים מהסוג שלנו."
איפה שמתחיל הפרא הוא רומן טורד מנוחה המתרחש באזור הסְפר של גיל ההתבגרות, במרחב פרוץ שבו קווים נחצים והסדר מתערער. רגע אחד גיבור הספר הוא משה משכונת גילה, ובמשנהו הוא משי שגר בחורבה בקצה העיר יחד עם קבוצה של נערים שכל אחד מהם אבוד על פי דרכו. הוא מוכן לעשות כמעט הכול בשביל לבנות מחדש "בית" בגן העדן המתפורר הזה, אך בורות עמוקים, חיצוניים ופנימיים, מאיימים למוטט הכול. הגבולות בין נקי למטונף, בין יפה למכוער ובין מין לאהבה מתרופפים ונקרעים אט־אט, ועליו ללמוד לטרוף, ומהר – לפני שייטרף בעצמו.
הכתיבה של עמרי גנשרוא פורעת את הסדר הקיים בחן בלתי רגיל. החופש השפתי שלה נשען על היכרות מעמיקה מאוד עם העברית, והמחול הסוער שהיא מחוללת עם השפה הוא עלילה יפהפיה וכובשת בפני עצמה.
זהו רומן הביכורים של עמרי גנשרוא – סופרת ומשוררת צעירה, זוכת פרס רחל נגב לשירה לשנת תשפ"ד, וירושלמית שעוסקת בחקר שפות, תרגום ומפגשים בין־תרבויות באוניברסיטה העברית.
הספר נכתב במסגרת תכנית "רזידנסי טחנת הרוח" בתמיכת משכנות שאננים ובסיוע קרן ברכה וקרן ירושלים.
המחיר שלנו:
64
₪
הם בכלל לא היו אמורים להיפגש. אבל עד כמה באמת יכול אדם לשלוט בחייו?
אילזה היתה הבת המופלאה שנולדה על סף המאה העשרים באירופה וגדלה להיות אשת עסקים מבריקה, אלא שאז הגיעו הנאצים, העולם התהפך והזוהר נהפך לאבק. בלית ברירה הגיעה אילזה מווינה לפלשתינה. ולא מצאה בה נחמה. היא אפילו השלימה עם מתי, החתן שבתה היחידה בחרה לעצמה. צבר שרמנטי, דור ראשון בישראל המתהווה, בטוח בעצמו וזר לה כמעט בכל מובן. אדם שלעולם לא היה נכנס לעולמה הישן. אלא שהעולם הישן נמחק ובזה החדש הם נאלצו לחלוק חיים שלמים בבית משותף שמן הרגע הראשון היה לזירת התגוששות והתנגשות, לרחבת ריקודים של מחול שדים משפחתי.
עכשיו כשאילזה ומתי כבר אינם, מנסה נכדתה לברר מה באמת היה שם. לדובב את השתיקות, להחריש את הצעקות שממשיכות להדהד בה, לפענח את האנשים שאיתם גדלה אך לא באמת הכירה. להבין איך כאב ובדידות וזרות הותכו לאהבה. אם בכלל היתה שם אהבה.
הירקון 116 ב' הוא ספרה השישי של אורית הראל , מחברת רב-המכר זה לא שאני לא אוהבת . בלשון מאופקת ובסכין חדה היא מפלחת בזו אחר זו שכבות של זיכרון, צער וגעגוע, ומלבישה במילים את החומר אפל שהופך זרים גמורים למשפחה.
המחיר שלנו:
67
₪