ירושלים שהייתה ואינה עוד

הספר עוסק באתגרי החינוך של אנשי ונשות החינוך בישראל כיום, לאחר מגפת הקורונה ושינויים עולמיים ומקומיים. הוא מדגיש את החשיבות של החינוך כיסוד וכקרקע המוצקה שעליה צומחת ומתעצבת דמותה וזהותה של המדינה. הספר מציע כיווני חשיבה פילוסופיים ומעשיים המבוססים על ניסיון מעשי עשיר ורב שנים בשדה החינוך וההוראה ובמחקר האקדמי. המחברים עוסקים בשינויים שדור העתיד חשוף אליהם, שינויים המובילים לפערי ידע וביצוע בין התלמידים למוריהם. הם מעלים שאלות בנוגע לאיכות הידע שהתלמידים צוברים, ומבקרים את התפיסה שהטכנולוגיה לבדה תוכל לסגור את הפערים האלה. לשיטתם נדרש שינוי מבני ניכר במערכת החינוך ובתפקידם של בתי הספר והמורים, וזאת לאחר התאמתם לפדגוגיה מתקדמת ולאמצעים טכנולוגיים חדשים, בבחינת לצפות את הבלתי צפוי ולהיערך לכל תרחיש אפשרי. כל זאת מתוך אמונה שהחינוך הוא כיפת הברזל האמיתית ובת הקיימא של מדינת ישראל.

פרופ' איתן סימון הוא איש חינוך ומרצה בכיר במכללה האקדמית תל חי. כיהן כנשיא מכללת אוהלו, כסגן נשיא המכללה, וכראש בית הספר לחינוך והוראה. הוביל את איחוד מכללת אוהלו עם מכללת תל חי ושימש בתפקיד סגן נשיא מכללת תל חי וראש החוג לחינוך והוראה ותוכנית ה־ M.Teach . פרופ' סימון הוא חוקר בתחומי הכשרת מורים, זהות מקצועית, מנהיגות וחדשנות פדגוגית ובוגר מכון מופ”ת במסלול ניהול מוסדות אקדמיים. פרופ' סימון פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת בין־לאומיים ומקומיים, הוא מציג בכנסים בין־לאומיים ושותף בוועדות המדעיות של כנסים נבחרים.

ד”ר יונית ניסים כיהנה כדיקן הסטודנטים, כראש בית הספר ללימודי המשך וכראש הפקולטה לחינוך במכללת אוהלו וכראש החוג לחינוך והוראה במכללת תל חי. ד"ר ניסים היא מרצה בכירה וחוקרת בתחומי הכשרת מורים, מנהיגות וחדשנות. היא בוגרת מכון מופ”ת, בית הספר לפיתוח מקצועי בהכשרה להוראה והנחיה ובוגרת מכון מנדל בתוכנית למנהיגות אקדמית. פרסמה מאמרים רבים בכתבי עת מקומיים ובין־לאומיים והופיעה בכנסים בין־לאומיים.

לגדול במקום קטן כמו נצרת עילית אומר שאם תמצאי לך נישה מטופשת מספיק כמו אפיית עוגות ארוטיות, אילוף כלבי תצוגה או כתיבת שירים, כנראה תהיי הכי טובה בזה בעיר. בכיתה ח׳, ברגע של שיקול דעת מפוקפק, גילחתי את הראש יחד עם כל הבנים בצופים, ואחר כך אנשים הצביעו עליי ברחוב במשך חצי שנה. בתל אביב הרבה יותר מסובך למשוך תשומת לב. למען השם, אנחנו מארחים פה את כל בוגרי בתי הספר למשחק.

איה כורם נולדה במקום שלא קיים יותר ומאז התמחתה בשלל משימות אפשריות יותר או פחות, כמו למצוא דירה סבירה בתל אביב, להתאהב בבחור הנכון, להילחם בחברת תקליטים (ולנצח), לאסוף צעצועים מהרצפה, לדעת שאת לא הכי יפה כשנוח לך, ולהצטרף לקבוצת אימהות לא אוגרות. וגם לכתוב שירים.

בצודקת איה כורם מתעדת רגעים מחייה בהומור ובגילוי לב ומשרטטת תמונה מבריקה ושובת לב של מישהי שלרוב צודקת, וגם אם לא - יש לה מה להגיד על זה.

בין נסיעות להופעות בוואן שבו תמיד קר מדי או חם מדי, בילוש אחרי אחת החברות של בתה שהשאירה לה גרפיטי על הספה, והסבר די משכנע למה אמרה בעבר שהיא נמשכת אל המיקסר האדום שלה, איה כורם כתבה ספר מהנה במיוחד, שנון ומלא לב על נשיות והורות, קריירה ואהבה, ועל החיים במקום לא יציב ששובר את ליבך אבל גם מחבר אותו מחדש.