הספר ילדת מנדט – זיכרונות מדור לדור, של נורית גוברין, הוא האישי מבין ספריה הרבים. הספר מתאר את חוויותיה של ילדה הגדֵלה בתל אביב הקטנה ועוקב אחר שנות גידולה והתחנות שהיא עוברת בדרכה, תחנות המשולבות באירועי התקופה: מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות, תנועת הנוער, החיים בקיבוץ מעיין ברוך, נישואים ולידת הבן הבכור תוך כדי לימודים באוניברסיטת תל אביב, השתלבות באקדמיה ועוד. מתוך חוויותיה של נורית גוברין נרקמת תמונה של החיים בארץ ישראל בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של המדינה, בעיקר בתל אביב, במשפחה אחת, המייצגת משפחות רבות של ילידי הארץ ומשותפת לדור שלם.
הספר כתוב מנקודת מבט כפולה: של ילדה ושל בוגרת, הבוחנת את האירועים ממרחק השנים. המשפחה המורחבת העומדת במרכז הספר כוללת סבתא, סבא, דודות ודודים וקרובי משפחה נוספים, אך הספר מתאר בעיקר את הווי החיים בבית ההורים, צביה וישראל כהן. זוהי ילדות מאושרת בבית ספוג תרבות עברית, שבו ספרייה עשירה ושבאים בו סופרים ואוֹמנים רבים וידועים. תיאורי ההווי וחיי היום-יום מלווים בצילומים רבים הממחישים את מציאות אותן שנים.
הספר הוא קול מעולם אחר, המיועד לכל מי שמתעניין בהיסטוריה של היישוב והמדינה בשנים 1935–1960, ובמיוחד לדור הצעיר, שהמציאות המתוארת בו אינה מוּכּרת לו. הוא נכתב בשנים תש"פ – תשפ"ג (2020–2023), בשנות השמונים המאוחרות של המחברת, לפני שהתהפך העולם על מדינת ישראל ב-7.10.2023.
נורית גוֹברין היא פרופסור (אֵמֵריטָה) בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב ומן החוקרים המרכזיים של הספרות העברית בדורות האחרונים. פרסמה יותר מעשרים ספרי מחקר וערכה חמישה עשר, לרבות הסדרה המונומנטלית: 'קריאת הדורות – ספרות עברית במעגליה', בשמונה כרכים (תשס"ב-תשפ"ב / 2002 – 2022). בין הפרסים והעיטורים שהוענקו לה: פרס ביאליק (תשנ"ח, 1998), פרס ישראל אפרת (תשס"ב, 2002), פרס עיריית רמת-גן למפעל חיים, יקירת העיר תל אביב-יפו (תש"ע, 2010). עם פרישתה לאחר ארבעים שנות הוראה ולרגל יובלה ה-70 הופיע ממרכזים למרכז – ספר נורית גוֹברין (תשס"ה, 2005), בעריכת פרופ' אבנר הולצמן. ביבליוגרפיה של כתביה בין השנים תש"י – תש"ף (1950–2020) נערכה בידי יוסף גלרון-גולדשלגר ואלי שקדי.